תיקון המידות על-ידי התבוננות בנמלים

קוד: ביאור:משלי ו6 בתנ"ך

סוג: תוכן1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ו    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ו6 לֵךְ אֶל נְמָלָה, עָצֵל! רְאֵה דְרָכֶיהָ, וַחֲכָם:

 סגולות

אתה, העצל, לך אל מושבת הנמלים הקרובה, ראה והתבונן בדרכי חייה, ההתבוננות הזאת תעשה אותך חכם יותר -

 מצודות

אתה, העצל, לך אל הנמלה (שם בריה קטנה), וראה מנהגה, ולמד ממנה חכמה -


 עצות

אני תקוע ולא מצליח להתקדם בחיים, בגלל מידת העצלות שמכבידה עליי. מה לעשות? הפסוק שלנו מציע דרך אפשרית לתיקון מידת העצלות: לצאת לטבע ולהתבונן בנמלים. האדם לומד על-ידי חיקוי, וכשהאדם מסתכל על הנמלים החרוצות - הוא לומד להיות חרוץ.

החכם מדבר על דרכיה של הנמלה, בלשון רבים; מכאן שיש כמה מידות טובות שאפשר ללמוד מתוך התבוננות בנמלה, מלבד החריצות: אחריות אישית (פסוק 7), חיסכון ותיכנון לעתיד (פסוק 8), ואולי גם מיעוט בשינה (פסוקים 9-10).

-

לפעמים האדם כל כך עצל, ואינו מוכן אפילו לצאת וללכת אל הנמלה. אזי הקב"ה עושה איתו חסד ושולח את הנמלים ישר אליו הביתה!... (מתוך ישיבת הגולשים).

לא רק לעצל - גם לבני אדם חרוצים בימינו יש הרבה מה ללמוד מדרכיה של הנמלה.

לדוגמה, חוקרים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, שהבולט מביניהם הוא פרופ' אלפרד ברוקשטיין, פיתחו אלגוריתמים מבוזרים לחיפוש ברשת האינטרנט, המחקים את האלגוריתם שהנמלים משתמשות בו לחיפוש מזון. ראו מצגת המסכמת מאמרים של ולדימיר ינובסקי, ישראל וגנר, מיכאל לינדנבאום ואלפרד ברוקשטיין. ראו גם: 

BRUCKSTEIN, A., "Why the ant trails look so straight and nice", The Mathematical Intelligencer, Vol. 15, No. 2, pp. 58-62, 1993.

 הקבלות

1. פסוקים רבים נוספים מתארים מידות טובות שאפשר ללמוד מבעלי-חיים, למשל זריזות, משלי ו4-5: "אַל תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ, הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד וּכְצִפּוֹר מִיַּד יָקוּשׁ" (פירוט), דבקות בה', תהלים פד4: "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ ה' צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵאלֹהָי" (פירוט), ועוד.

על איוב לה11: "מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ, וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ", אמרו חכמי התלמוד: "אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות - מחתול, וגזל - מנמלה, ועריות - מיונה, דרך ארץ - מתרנגול" (בבלי ערובין ק:).

דייל קארנגי, בספרו המפורסם "כיצד תרכוש ידידים והשפעה", מתאר את המידות הטובות שאפשר ללמוד מכֶּלֶב, שהוא "רוכש-הידידים הגדול ביותר שהעולם ידע מעודו... אתם עשויים להיתקל בו מחר, במורד הרחוב. כשתגיעו למרחק של שלושה מטרים ממנו, הוא יתחיל לכשכש בזנבו. אם תעצרו בדרככם ותלטפו אותו, כמעט יקפוץ מעורו כדי להראות לכם עד כמה הוא מחבב אתכם.    מאחרי הפגנת-חיבה זאת שהוא מפגין כלפיכם, אין שום מניעים נסתרים: אין הוא רוצה למכור לכם נדל"ן ואין הוא רוצה לשאתכם לאיש או לאישה...    הכלב הוא בעל-החיים היחיד שאינו צריך לעבוד למחייתו: התרנגולת חייבת להטיל ביצים, על הפרה לשפוע חלב, על ציפור כנרית - לזמר. אולם כלב אינו מעניק לך דבר - מלבד אהבה...  מעולם לא קרא ספר פסיכולוגיה - מעולם לא היה זקוק לו... מאיזה חוש אלהי ידע, כי ניתן בחודשיים לרכוש ידידים, על-ידי התעניינות כנה בבני-אדם אחרים, יותר מאשר ניתן לרכוש ידידים בשנתיים, כשמנסים להביא לידי כך שבני-אדם יגלו עניין בכם..." (דייל קארנגי, "כיצד תרכוש ידידים והשפעה", חלק שני, פרק ראשון).

מהצָּב אפשר ללמוד איך להתגבר על מידת הפזיזות: "לך אל הצב, קצר-רוח! ראה דרכיו, והארך רוחך!" (אראל סגל-הלוי; הפזיזות נקראת בלשון המקרא "קוצר רוח").

שיעורי בית לקוראים: מאיזה בעל-חיים לדעתכם אפשר ללמוד התגברות על מידת הגאוה? העזות? האכזריות? העצבות? הכעס? הקנאה? הקמצנות? התאוה?

2. אפשר ללמוד מידות טובות לא רק מבעלי-חיים אלא גם מצמחים, למשל משלי כז18: "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ, וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד" (פירוט).

וגם מחפצים דוממים, למשל משלי ח25: "בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ, לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי" (פירוט).

מי שמתבונן בטבע, יכול לגלות את החכמה האלהית בכל בריה, שהרי, משלי ג19: "ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ, כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה" (פירוט).   מכאן עצה חינוכית: חשוב לשלב טיולים בטבע בתוכנית הלימודים. זה לא רק מהנה אלא גם תורם לפיתוח המידות הטובות והקשר עם ה'.

3. משל הצרצר והנמלה, המיוחס לאיזופוס וקיים בגירסאות שונות אצל עמים רבים, מזכיר את הקטע שלנו. אולם, במשל ההוא, במקום עצל שאינו עושה כלום, יש צרצר שעוסק בשירה ונגינה. משל זה אינו מתאים לרוח התורה, שכן התורה מייחסת חשיבות רבה לשירה ונגינה, החל משירת הלויים בבית המקדש ועד לשירי הקודש בימינו. אדם העוסק בשירה ונגינה אינו נחשב עצל!

4. הקטע שלנו מלמד חריצות בדרך החכמה - הלימוד מאחרים; בפרק כד ישנו קטע דומה, המלמד חריצות בדרך המוסר - הלימוד מטעויות (פירוט).

5. "אמר הקב"ה לישראל: 'בניי, פתחו לי פתח אחד כחודה של מחט, ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו'" (שיר השירים רבה ה ב). פיתחו בלב שלכם פתח אחד קטן של תשובה ואמונה בה', ואני אעזור לכם לחזור בתשובה שלמה.  גודלה של הנמלה - כפתחו של מחט. העצל צריך לעורר בעצמו כוחות של חיים ותנועה בגודל של נמלה, ומכאן ה' יעזור לו לקבל חיות ומרץ ולהתגבר על העצלות (ע"פ גליה).

 דקויות

מדוע נמלה בלשון יחיד? - כי הכוונה למושבת הנמלים כולה, המתפקדת כאורגניזם-על.   אין זו נמלה בודדת האוגרת מזון למען עצמה, אלא מושבה שלמה האוגרת מזון למען המושבה כולה.

ולמה דרכיה בלשון רבים? כי יש כמה מידות טובות שאפשר ללמוד מתוך התבוננות במושבת-נמלים: אחריות אישית (פסוק 7), חיסכון ותיכנון לעתיד (פסוק 8), סדר ואירגון בקֵן, חריצות, ואולי גם מיעוט בשינה (פסוקים 9-10).     גם בימינו, חוקרים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, שהבולט מביניהם הוא פרופ' אלפרד ברוקשטיין, פיתחו אלגוריתמים מבוזרים לחיפוש ברשת האינטרנט, המחקים את האלגוריתם שהנמלים משתמשות בו לחיפוש מזון (ראו גם BRUCKSTEIN, A., "Why the ant trails look so straight and nice", The Mathematical Intelligencer, Vol. 15, No. 2, pp. 58-62, 1993).

ומה הקשר בין נמלה לבין חכמה - למה לא נכתב "ראה דרכיה והיה חרוץ"?   כי כאמור למעלה, אפשר ללמוד מהנמלה עוד תכונות רבות פרט לחריצות.   ועוד: החכמה היא היכולת ללמוד מכל אחד. עצם העובדה שהעצל יוצא ממקומו, הולך, מתכופף, מסתכל על בריה קטנה ושפלה ממנו, ומנסה ללמוד ממנה - כבר הופכת אותו לחכם יותר (ע"פ גליה. וראו גם בביאורנו על פסוק 10).

למה נמלה ולא חתול?

בקריאה ראשונה אפשר לחשוב שהפסוק מביא את הנמלה כראיה: "כמו שהנמלה חרוצה - כך גם אתה צריך להיות חרוץ". אולם אם כך, העצל יכול לענות: "מניין לך שצריך ללמוד דווקא מהנמלה? מדוע שלא אלמד, למשל, מהחתול, שמבלה את רוב זמנו בשינה?".

1. תשובה אפשרית היא, שהנמלה היא אחד היצורים המצליחים ביותר בטבע. היא מצליחה לשרוד ולהתרבות כמעט בכל איזור על-פני כדור הארץ.

- תשובה זו לא תשכנע את העצל, שאין לו כל שאיפה להגיע לאיזור אחר כלשהו מחוץ לביתו. למעשה, שום דבר לא ישכנע את הרוצה להיות עצל, כמו שנאמר במשלי כו16: "חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם" (פירוט).

2. אולם ייתכן שהפסוק פונה אל עצל שכבר החליט שהוא רוצה להיות חרוץ, אך קשה לו לשנות את ההרגלים. לאדם כזה מציע החכם ללכת אל הנמלה.   האדם מושפע מהיצורים שהוא נמצא בקרבתם, משלי יג20: "[הוֹלֵךְ] אֶת חֲכָמִים - [יֶחְכָּם]..." (פירוט); גם אתה, העצל, אם תלך אל הנמלה, תושפע ממנה ותחכם.

לפעמים האדם כל כך עצל, ואינו מוכן אפילו לצאת וללכת אל הנמלה. אזי הקב"ה עושה איתו חסד ושולח את הנמלים ישר אליו הביתה... (מתוך ישיבת הגולשים).

 פרק ו    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות