בחכמה ברא ה' את השמים ואת הארץ

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ג19 ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ, כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה;

 סגולות

ה' השתמש בחכמה כאשר יסד (התחיל לברוא) את כדור-הארץ;   והשתמש בתבונה כאשר כונן (העמיד ביציבות) את השמים (האטמוספירה הצמודה לכדור הארץ) -

 מצודות

ה', באמצעות חכמת התורה ותבונת התורה ברא העולם.


 הקבלות

מה נברא קודם - הארץ או השמים?

בפסוקנו הארץ קודמת לשמיים, אולם בבראשית א1: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (פירוט), אז מה קדם? כמה תשובות:

1. למושג שמיים ישנן שתי משמעויות, שתיהן נזכרו בפרשת בראשית: השמיים בבראשית א1 הם החלל הקוסמי, והוא נברא הרבה לפני הארץ;   אולם ביום השני ה' ברא את הרקיע - האטמוספירה - וקרא גם לו בשם שמיים, בראשית א8: "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ - שָׁמָיִם; וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי" (פירוט).   הפסוק שלנו מדבר על השמיים השניים.   ביום הראשון ה' יסד (התחיל לברוא) את כדור הארץ בחכמה; ביום השני הוא יצר עבורו אטמוספירה, שאותה כונן (ייצב וביסס) על-מנת שתישאר תמיד צמודה אליו; וביום השלישי הוא בקע את תהומות המים כדי שתראה היבשה (ראו בפסוק הבא).

2. הפסוק שלנו אינו מתאר את סדר הבריאה, אלא את הסדר שבו האדם מגלה את הבריאה: קודם-כל הוא מחכים ומגלה את הארץ שבה הוא חי; אחר-כך הוא מתבונן למעלה ומגלה את השמיים; ואחר-כך (בפסוק הבא) הוא מרחיב את דעתו ומגלה את תהומות מעמקי הים.

3. ולפי הדרש, למושג ראשית ישנן שתי משמעויות. נאמר במשלי ח22: "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז" (פירוט); מכאן דרשו חכמי ישראל, שהמילה בראשית משמעה "בשביל התורה שנקראה ראשית" (רש"י על בראשית א1) או "בחוכמתא" (זוהר). לפי זה, הפסוק הראשון בתורה כלל אינו מציין את זמן בריאת העולם! הוא רק מציין שה' ברא את העולם בחכמה, כמו הפסוק שלנו במשלי.    ראו גם במאמרנו "שמים קדמו או ארץ קדמה?".

שלושה עולמות

הפסוק שלנו מתאר את ה' הבורא את העולם בחכמה; בהמשך הספר נאמר, שגם האדם צריך לבנות את ביתו בחכמה, משלי כד3-4: "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת, וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן, וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים" (פירוט). גם המשכן והמקדש נבנו בחכמה. שלושה עולמות נבנו בחכמה: "אחר שאמר שהחכמה תחַיה האדם, שהוא עולם קטן, סיפר מעלתה שבה נברא האדם הגדול. וכן בצלאל עשה המשכן, שהוא העולם האמצעי, בשלושה דברים אלו" (נחמיאש על משלי ג).

חכמה לעומת גבורה

הפסוק שלנו מדגיש את החכמה האלהית בייסוד וכינון העולם.   ביטויים דומים נזכרו בתהלים כד1-2: "לְדָוִד מִזְמוֹר: לה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ; כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ" (פירוט), אלא שבתהלים נזכרה דווקא הגבורה האלהית, תהלים כד8: "מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד? ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר, ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה"; ה' מתואר כגיבור המכניע את המים ומייסד את הארץ מעליהם.

ההבדל בין הספרים - גבורה לעומת חכמה, מתאים להבדל בין המחברים - דוד לעומת שלמה. דוד מייצג את הגבורה ושלמה מייצג את החכמה.

ע"פ תורת הסוד, הפסוק שלנו מלמד " שמילת בְּרֵאשִׁית תרמוז כי בעשר ספירות נברא העולם. ורמז לספירה הנקראת חכמה שבה יסוד כל( רמב"ן על בראשית א א). חכמי התלמוד מצאו פסוקים המתארים את 10 ה"ספירות" שבהן נברא העולם (בבלי חגיגה יב א). כמו כן למדו מכאן ש" העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה( בראשית רבה א ד, בראשית רבה א י), "וכשברא הקב"ה את עולמו, נתיעץ בתורה וברא את העולם" (מדרש תנחומא בראשית א).

 דקויות

באיזו חכמה יסד ה' את הארץ?

הפסוקים 19-22 משבחים את החכמה והתבונה האלהיות וקוראים לנו לשים אותן מול עינינו תמיד. באיזו חכמה בדיוק מדובר?

1. לפי הפשט, הכוונה לחכמת המדע והטבע: "מה שהשריש ושם בטבע הנמצאות הטבעיות אשר המציא בארץ... ומה שיושג לאדם מפני החקירה בהם יקרא חכמה" (רלב"ג על פסוקנו, וראו שם באריכות על החכמה התבונה והדעת שבחוקי הטבע).   העולם לא נברא במקרה, הוא נברא בתכנון ומחשבה (ראו רמב"ם, מורה נבוכים ג כה).   כדי להבין את העולם, יש לחקור את החכמה האלהית העומדת ביסודו - את חוקי הטבע.

2. ולפי חז"ל, הכוונה לחכמת התורה: "ה' בחכמה יסד ארץ - על-פי התורה; והיא החכמה והיא התבונה והיא הדעת" (רש"י, וכן מצודות).   לכאורה, התורה היא מעין "מדריך למשתמש" בעולם: ה' ברא את העולם, ברא בו יצורים, ונתן להם תורה כדי שישתמשו בעולם לפי רצונו.   אולם לפי חז"ל, ה' "הסתכל בתורה וברא את העולם" (זוהר תרומה קסא., וכן מדרש תנחומא), "ספר בראשית... בו נתעסק הקב"ה וברא את עולמו" (ר' סימון, בראשית רבה ג ה), כלומר התורה היתה קיימת עוד לפני העולם!   התורה היא התכלית שלשמה ה' ברא את העולם. ה' רצה שיהיו יצורים המקיימים את חוקי התורה, ורק לשם-כך ברא את כל העולם (הרב בנימין נבול, "בני בנימין" על משנה אבות א ב, בשם ר' חיים מבריסק).

מה ההבדל בין יסד לכונן?

הפועל יסד מסמל את הצעד הראשון, את התחלת היצירה. כך בבית המקדש, מלכים א ה31: "וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת לְיַסֵּד הַבָּיִת" (פירוט).  וכך להבדיל גם בקללת יריחו, יהושע ו26: "בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ" - היסוד הוא ההתחלה, והצבת הדלתות היא הסוף.

כן הוא מעמד ובסיס;   הפועל כונן מציין את צעד ההמשך, את הפעולות שמבצעים על-מנת לבסס ולייצב את היצירה, כמו בבמדבר כא27: "עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים, בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן, תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן".

 פרק ג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות