אל תקנא באיש חמאס

מאת: אראל

→ג 30— משלי ג 31 — ג 32←

משלי ג31 : "אַל תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס, וְאַל תִּבְחַר בְּכָל דְּרָכָיו;"

מצודות

אל תקנא בהצלחת איש חמס, ואל תבחר בכל דרכיו -

סגולות

אל תקנא באיש חמס רשע, המצליח בעזרת מעשי שחיתות ואלימות;   אל תרד לרמה שלו ואל תבחר ללכת בכל דרכיו ולהתנהג כמוהו -


עצות

לאחר כל פיגוע, ניתן לשמוע אנשים ברחוב (ולפעמים גם בתקשורת) שדורשים "להילחם נגדם בשיטות שלהם", "לעשות להם את מה שמצרים/ירדן/סוריה היו עושות", וטוענים ש"הם הורגים אזרחים חפים מפשע שלנו - אז גם אנחנו צריכים להרוג אזרחים חפים מפשע שלהם, כי זו השפה היחידה שהם מבינים", וכו'...

כל הטענות האלו מראות על קנאה - קנאה ב"חיים הקלים" שיש לטרוריסטים, שהורגים בלי הבחנה, ולא צריכים להתאמץ להבחין בין לוחם לאזרח. אכן, החיים שלנו היו הרבה יותר קלים אם היינו נלחמים בדרך הזאת, אבל לפי ספר משלי, גם כשנראה שהרשעים מתחזקים, אסור לקנא בהם וללכת בדרכיהם: אל תקנא באיש חמס.

הפסוקים הקודמים תיארו ארבע דרכים של אנשים רעים, בדרגת חומרה הולכת ועולה (פירוט); הפסוק שלנו מלמד, שהבחירה היא בידינו - גם כאשר אנחנו נמצאים בין אנשי חמס, אנשים רעים ומושחתים, ונראה לכאורה שאין לנו ברירה ואנחנו חייבים "להילחם נגדם בשיטות שלהם", זה לא נכון - הבחירה היא בידינו - אנחנו יכולים לבחור שלא ללכת בכל דרכיהם - לא ללכת באף אחת מדרכי החמס שנזכרו בפסוקים הקודמים (ע"פ גליה).

גם אם הדרך של הרשעים נראית קלה ומוצלחת יותר - זו לא בהכרח הדרך שה' דורש מאיתנו; אנחנו לא צריכים לקנא ברשעים, אלא לנהוג כפי שה' ציווה אותנו בתורה - בדיני השלום והמלחמה (דברים כ).

הפסוקים הבאים מסבירים מדוע לא כדאי לבחור בדרכי חמס:

הקבלות

קנאה רוחנית

אסור לקנא ברשעים לא רק מבחינה חומרית אלא גם מבחינה רוחנית. לפעמים נראה לנו שעמים אחרים עובדים את ה' באדיקות רבה יותר מאיתנו; לפני שמחליטים ללמוד מהם ולחקות אותם, יש לוודא שהם לא רשעים. כך הזהיר משה את בני ישראל לפני שנכנסו לארץ כנען:

דברים יב30-31: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם... וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר 'אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי'. לֹא תַעֲשֶׂה כֵּן לה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי כָּל תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם, כִּי גַּם אֶת בְּנֵיהֶם ואֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֹאֱלֹהֵיהֶם" - יושבי הארץ בימי התנ"ך היו מאד "דתיים", כל כך דתיים עד ששרפו את ילדיהם באש לשם אלהיהם. אנשים ששולחים את ילדיהם לשרוף את עצמם לשם האל הם רשעים ואסור לקנא בהם כלל, גם לא מבחינה רוחנית.

מדוע לא לקנא ברשעים?

פסוקים שונים העוסקים בקנאה ברשעים נותנים סיבות שונות מדוע לא לקנא:

משלי ג31: "אַל תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס, וְאַל תִּבְחַר בְּכָל דְּרָכָיו.   כִּי תוֹעֲבַת ה' נָלוֹז, וְאֶת יְשָׁרִים סוֹדוֹ": אין לך מה לקנא באיש חמס (= קלקול והשחתה), כי הוא מרוחק מה'. גם אם הוא מצליח מבחינה חומרית - אין טעם לחייו כי הוא מפסיד את קרבת ה' (פירוט).

משלי כג17: "אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים, כִּי אִם בְּיִרְאַת ה' כָּל הַיּוֹם.    כִּי אִם יֵשׁ אַחֲרִית, וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת": אל תקנא בחטאים, כי לך - ירא ה' - יש יותר תקוה לחיות גם באחרית הימים; אתה משקיע לטווח ארוך (פירוט).

משלי כד1: "אַל תְּקַנֵּא בְּאַנְשֵׁי רָעָה, וְאַל תִּתְאָו לִהְיוֹת אִתָּם.    כִּי שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם, וְעָמָל שִׂפְתֵיהֶם תְּדַבֵּרְנָה": אל תקנא באנשי רעה, כי הם גורמים נזק אפילו לאנשים שנמצאים איתם; הם מדברים דברים שמטרתם לשדוד זה את זה ולהזיק זה לזה (פירוט).

משלי כד19-20: "אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים, אַל תְּקַנֵּא בָּרְשָׁעִים.   כִּי לֹא תִהְיֶה אַחֲרִית לָרָע, נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ": אל תקנא במרעים, כי המרעים - גם אם הם מצליחים עכשיו - לא ישרדו לאורך זמן, והצלחתם תדעך לנצח (פירוט); וכן תהלים לז1-2: "אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים, אַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה. כִּי כֶחָצִיר מְהֵרָה יִמָּלוּ, וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא יִבּוֹלוּן"

עוד על המשמעות של קנאה ותחרות ברשעים, ראו מתי מותר להתגרות ברשעים.

דקויות

חמס = השחתה מוסרית, קלקול;   איש חמס = אדם מושחת ומזיק.

1. המפרשים פירשו שהכוונה לכל אדם שמעשיו מושחתים ומקולקלים, ובפרט: "קורא איש חמס למי שאינו נושא ונותן באמונה, אלא מרבה הונו דרך גזל ועושק רש. ומי שמקנא בו כאילו מקנא בתוהו והבל שאין לו העמדה וקיום" (רמ"ד ואלי).

2. חכמי המדרש דרשו שהכוונה בפרט לנואף: "אל תקנא באיש - מדבר בנואף, שהוא בעת ששוכב עם אשת חבירו והיא מתעברה ממנו הוא גוזל ממון מבני בעל האשה ונותן לממזר, לפי שבעלה חושב בו שהוא בנו ואינו בנו ומנחילו עם בניו, ועל דבר זה נקרא הנואף איש חמס. מהו אל תקנא? שכל מי שרואה לנואף שהוא עושה תאות לבו עם אשת חבירו והיא מאכילתו ומשקתו, אל יקנא בשלוותו ואל יבחר בכל דרכיו" (במדבר רבה יא א).

3. ובכיוון אחר דרשו שהכוונה לעמים הרשעים הפוגעים בישראל, ובפרט למלכות עשו (רומי):  "איש חמס - זה עשו הרשע: איש - כמה דתימא (בראשית כה, כז): "ויהי עשו איש יודע ציד", חמס - כמה דתימא (עובדיה א, י): "מחמס אחיך יעקב". ומהו שאמר אל תקנא? - לפי שהיה גלוי לפני הקדוש ברוך הוא שעתידין ישראל שיהיו משועבדים תחת אדום ויהיו דחוקים ולחוצים ביניהם ועתידים ישראל להתרעם על זאת... לפיכך אמר רוח הקודש על ידי שלמה אל תקנא באיש חמס, אל תקנאו בשלום עשו הרשע" (במדבר רבה יא א).

ומעניין שגם בימינו, האויבים המרים ביותר שלנו שייכים לארגון ששמו חמאס.

אל תבחר בכל דרכיו - שני פירושים:

1. אל תבחר להתנהג כמוהו (דרך = מנהג קבוע);

2. אל תבחר ללכת בדרכים שהוא הולך בהן, כלומר אל תתקרב אליו (ראו למשל ספר המידות השלם שער האהבה).

לעיון נוסף

המאמר המקורי

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

→ג 30— משלי ג 31 — ג 32←

תגובות