ה' מגלה את סודותיו לישרים

מאת: אראל

→ג 31— משלי ג 32 — ג 33←

משלי ג32 : "כִּי תוֹעֲבַת ה' נָלוֹז, וְאֶת יְשָׁרִים סוֹדוֹ."

מצודות

כי תועבת ה' נלוז (הסר והנוטה מדרך הישר),   ועם ישרים מעמיק סוד עצתו מאהבתו אותם.

סגולות

- כי ה' מתעב, שונא ומרחיק מעליו את הנלוז, המזלזל בדרכי היושר ומחקה את הרשעים;    ולעומת זאת - ה' אוהב את הישרים ומגלה להם את סודותיו, סודות המדע והטבע, וכך מאפשר להם לגבור על אנשי החמס בלי לרדת לרמתם.


הקבלות

1. ה' גילה את סודו לאברהם, בראשית יח17: "וה' אָמָר: הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה?!" (פירוט) (מצודות על משלי ג).

2. דוד המלך לימד, שה' קרוב יותר לאנשים בעלי מידות טובות, תהלים לד19: "קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ".

3. וגם הנביא ישעיהו, ישעיהו נז15: "כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ: מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים".

ישנם דברים נוספים הנחשבים לתועבת ה'.

דקויות

סוד

בלשון המקרא למושג סוד יש שתי משמעויות: א. חבורה מצומצמת, ב. דבר סתר.   ואת ישרים סודו = ה' אוהב את הישרים, הם שייכים ל"חבורה" המצומצמת המקורבת אליו, וזוכים שיגלה להם את סודו.     ומהו אותו סוד של ה'? שתי תשובות:

1. סודות הבריאה, סודות המדע והטכנולוגיה, המאפשרים לישרים להתגבר על אויביהם, אנשי החָמָס, מבלי להשתמש בדרכי המרמה והאלימות שלהם.

2. סודות נעלים ורוחניים יותר, סודות התורה והנבואה, כמו בפסוקים:
  • בראשית יח17: "וה' אָמָר 'הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה?!'" (ראו מצודת דוד, בראשית רבה מט ב).
  • במדבר כג23: "כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל, כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל"
  • עמוס ג7: "כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ד' ה' דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים"
  • תהלים כה14: "סוֹד ה' לִירֵאָיו, וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם"

גם חז"ל אמרו שה' מגלה את סודו רק לאנשים המצטיינים בתכונות מסויימות:

  • "אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על חכם גבור ועשיר ועניו...". (רבי יוחנן, בבלי  נדרים לח.);
  • "אין מוסרין ראשי פרקים אלא לאב בית דין... שלבו דואג בקרבו" (רבי זירא, חגיגה יג.), "אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שיש בו חמשה דברים..." (רבי אמי, שם);
  • "המעלות המדותיות הם מצעים למעלות ההגיוניות, ולא יתכן שיושגו הגיוניות אמיתיות, כלומר: מושכלות שלמות, כי אם לאדם בעל מדות מוכשרות מאוד, אדם נוח ומיושב" (מורה נבוכים א לד).
  • "אחר שרצה השם יתברך לברוא את העולם הזה לכבודו, והסיבה התכליתית אצלנו בו למען יעבדוהו המין האנושי, יחוייב שימשך לאדם מאתו שפע למעלה מן השכל הנקרא שפע נבואיי, להשלים הנפש למען תאור באור החיים... ואין ספק שלמי שבא אליו זה השפע, יצטרך שיהיה שלם במעלות השכליות ובמעלות המדות, שאין ראוי שיחול רוח השם יתברך על האיש רע המדות,  כי תועבת ה' נלוז... ולזה הוא מאמר רבי יונתן שאין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו אלא על חכם ועניו, שהם כוללים מעלות השכליות ומעלות המידות." (דרשות הר"ן ה).

נלוז

1. בלשון המקרא, נלוז = עקום ונסתר;   אדם הנוהג בדרכים עקומות ומושחתות, מכה והורג בסתר, מתועב על ה'.

2. אפשר לפרש גם מלשון זלזול: המזלזל בחייו וברכושו של הזולת, ונוהג בדרכי חמס, מתועב על ה'; האופי הנלוז שלו יגרום לו לזלזל גם בדבר ה', ולכן לא יזכה לדעת את סודותיו (ע"פ גליה).

לעיון נוסף

המאמר המקורי - ג31

→ג 31— משלי ג 32 — ג 33←

תגובות