אל תאמר לרעך 'לך ושוב ומחר אתן' ויש אתך

קוד: ביאור:משלי ג28 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ג28 אַל תֹּאמַר לרעיך[לְרֵעֲךָ] 'לֵךְ וָשׁוּב וּמָחָר אֶתֵּן', וְיֵשׁ אִתָּךְ.

 סגולות

אל תאמר לרעך, שבא לקבל ממך דבר שאתה חייב לו, "לך ושוב (תחזור מחר), ומחר אתן לך את מה שאני חייב לך", כאשר יש לך להחזיר היום. החזרת חובות צריכה להיות בראש סדר הקדימויות!

/ ביקשו ממך טובה, ויש לך אפשרות לתת עכשיו? תן עכשיו, אל תדחה למחר! אולי מחר כבר לא יהיה לך?

 מצודות

אל תאמר לרעך, המבקש הטובה, לך היום ושוב למחר ואז אתן את שאלתך, אם דבר-הטובה יש עמך ותוכל לתת מיד.


 עצות

אדם שחייב לתת דבר-מה לזולת צריך לשים את ההתחייבות שלו בראש סדר העדיפויות, ולבצע אותה מייד - לא לדחות אותה למחר.

רעך = מכרך, אדם שיש לך עסק כלשהו איתו. במקרה זה מדובר באדם שבא אליך לבקש שתתן לו משהו, למשל פועל שעבד אצלך ורוצה שתשלם לו, אדם שהפקיד אצלך חפץ ורוצה אותו בחזרה, אדם שהלוה לך כסף ורוצה שתחזיר לו, או כל אדם שהבטחת לו הבטחה כלשהי ועדיין לא קיימת.

אל תאמר לו 'לך ושוב ומחר אתן' - לך הביתה ותחזור מחר - כאשר יש אתך - כאשר יש לך אפשרות לתת היום. האמירה "לך ושוב" מביעה זלזול:

- זלזול בחובתך כלפי הזולת. אם אתה חייב לו משהו - תן לו מייד, זה לא שלך, אין לך שום זכות להשאיר את זה אצלך!

- זלזול בזמנו של הזולת. אל תטרטר אותו, אל תטריח אותו לבוא שוב מחר, אלא הטרח את עצמך ושלם לו את מה שאתה חייב לו, הזמן שלו יקר לא פחות מהזמן שלך!

"אם יש לו חובות - ישלם מייד, ולא יאריך אפילו מיום אל יום, כי בעל חוב צועק ונענה, והחייב גורם רעה לעצמו, כי מידת הדין מתרסת כנגדו!" (רמ"ד ואלי).

ייתכן שהפסוק מתייחס לא רק לאדם שאתה חייב לו משהו, אלא גם לאדם עני הבא לבקש צדקה. למרות שאתה לא חייב לו כלום, בכל זאת אל תאמר לו 'לך ושוב ומחר אתן' - לך הביתה ותחזור מחר - כאשר יש אתך - כאשר יש לך אפשרות לתת היום. אם אתה לא יכול לתת לו את מה שהוא מבקש - תגיד לו מייד "אין לי", כדי שיחפש במקום אחר; ואם אתה יכול - תן לו מייד. אל תשלה אותו ואל תבזבז את זמנו לחינם (ע"פ גליה).

"היום יש תרבות חדשה - קנה היום ושלם מחר... זה טוב כשמדובר על גוף עסקי שיוזם את האופציה הזו, אבל כאשר מדובר על פועל או טכנאי שעושה עבודה מסוימת - הדבר אסור לחלוטין...

כשפועל עובד אצלך, הוא מתכנן על הכסף שהוא צריך לקבל, אולי גם אשתו יודעת מזה והוא כבר הבטיח לה שבצהריים הוא יחזור עם הכסף ויתן לה וכו', ואולי גם הילד שאל את אבא שלו לפני יומיים אם הוא יכול לקנות לו איזה צעצוע והוא ענה לו 'עוד יומיים יש לי עבודה, אקבל כסף ואתן לך'... והנה הוא מסיים את העבודה ומחכה לכסף, ואתה מוציא פנקס צ'קים ושואל אותו 'אני יכול לכתוב את הצ'ק לעשרים לחודש?'. אתה יודע מה עשית לו עכשיו? אין לך מושג איזה מחשבות עוברות במוחו, כמה תכניות השתבשו, כמה הסברים הוא יצטרך לתת... וחוץ מזה, את העבודה קיבלת היום, למה את הכסף אתה נותן לעוד שבוע??

לכן, בלי חכמות, ביומו תתן שכרו!! זה ציווי אלוקי! לפני שאתה מתקשר לבקש שיבוא אליך - תכין כסף מזומן, ובסוף העבודה תאמר בפיך 'הנה אני בא לקיים מצוות ה' ביומו תתן שכרו', ותתן לו בשמחה. אדם שרוצה מראש לשלם בצ'ק דחוי, צריך לומר כבר בטלפון כשמזמין את העבודה 'את התשלום אני יכול לשלם בצ'ק דחוי, מתאים לך?' אם הדבר יוסכם מראש על שני הצדדים - אין בעיה.

ויש דבר גרוע מזה, אלו אותם האנשים שאומרים 'לך, ואני אהיה אתך בקשר לגבי התשלום', וזה נמשך עוד יום ועוד יום - הדבר חמור מאד! ואפילו שיש להם, הם רגילים לתרבות הדחיה... ועל זה אמר שלמה המלך אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך , אלא תן לו ותתברך(הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י"ז סיון ה'תשס"ט)

 הקבלות

בתורה נאמר, ויקרא יט13: "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל, לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר", וכן, דברים כד15: "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ, וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ; כִּי עָנִי, הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ; וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל ה', וְהָיָה בְךָ חֵטְא". הפסוק שלנו מרחיב את המצוה בשתי דרכים:

א. המצוה בתורה מדברת על אדם ששכר פועל וצריך לשלם לו משכורת, והפסוק שלנו מדבר על כל אדם שחייב משהו לאדם אחר, בין אם מדובר בהתחייבות מפורשת, ובין אם מדובר בהתחייבות מכוח מצוות צדקה שבתורה: "אל תאמר לרעך - לעני, [לך ושוב], ויש אתך מה שתתן לו(רש"י);    ויש מפרשים שהכוונה לכל מעשה טוב שאפשר לעשות כדי להיטיב לזולת, גם בלי כל התחייבות: "[אל תאמר] לרעך - המבקש הטובה - לך ושוב - לך היום ושוב למחר ואז אתן את שאלתך - ויש אתך - דבר הטובה יש עמך ותוכל לתת מיד(מצודות).

ב. המצוה בתורה מתייחסת רק ליום הראשון, והפסוק שלנו מדבר על כל יום נוסף של עיכוב: "מה תלמוד לומר עד בקר? מלמד שאינו עובר אלא עד בקר ראשון בלבד; מכאן ואילך - מאי? אמר רב: עובר משום 'בל תשהא'. אמר רב יוסף: מאי קראה? - אל תאמר לרעך 'לך ושוב ומחר אתן' ויש אתך(בבלי בבא מציעא קי ב), "המשהה שכר שכיר עד אחר זמנו, אף על פי שכבר עבר בעשה ולא תעשה, הרי זה חייב ליתן מיד; וכל עת שישהה עובר על לאו של דבריהם, שנאמר אל תאמר לרעך לך ושוב(רמב"ם שכירות יא ה)

 דקויות

כמו הפסוק הקודם, גם את הפסוק הזה אפשר לפרש על אדם שאנחנו חייבים לו משהו, או על סתם אדם שבא לבקש מאיתנו טובה.    מובן שבמקרה הראשון, החובה להזדרז בתשלום החוב גדולה יותר.

 פרק ג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות