ארבע דרגות ביחסים בין אדם לחברו

מאת: אראל

→ג 29— משלי ג 30 — ג 31←

משלי ג30 : "אַל תרוב[תָּרִיב] עִם אָדָם חִנָּם, אִם לֹא גְמָלְךָ רָעָה."

מצודות

אל תריב עם אדם חינם, אם לא גמלך (התחיל לעשות עמך) רעה.

סגולות

אל תריב עם אף אדם בלי סיבה מוצדקת, אם הוא לא גמל לך רע (עשה לך רע באותה מידה).


עצות

לאנשים שונים יש כוחות שונים, והדבר מתבטא בין השאר בתחום החסד והעזרה לזולת. ספר משלי מתנגד לגישה של "הכל או כלום" ומעודד כל אחד לעשות כפי יכולתו:

  • משלי ג27: "אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו, בִּהְיוֹת לְאֵל ידיך[יָדְךָ] לַעֲשׂוֹת": אל תחכה שיבקשו ממך, אלא השתדל להיטיב לאחרים ככל יכולתך (פירוט); 
  • משלי ג28: "אַל תֹּאמַר לרעיך[לְרֵעֲךָ] 'לֵךְ וָשׁוּב וּמָחָר אֶתֵּן', וְיֵשׁ אִתָּךְ": גם אם אינך נותן מיוזמתך, לפחות כאשר באים לבקש ממך תן מייד (אם אתה יכול), אל תדחה את העזרה למחר, ואל תשלה את הזולת בהבטחות שווא (פירוט);
  • משלי ג29: "אַל תַּחֲרֹשׁ עַל רֵעֲךָ רָעָה, וְהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ": גם אם אינך עוזר לאחרים, לפחות אל תחשוב מחשבות רעות על אנשים חפים מפשע (פירוט);
  • משלי ג30: "אַל תרוב[תָּרִיב] עִם אָדָם חִנָּם, אִם לֹא גְמָלְךָ רָעָה": גם אם אתה חושב מחשבות רעות, לפחות אל תממש את המחשבות הרעות שלך, ואל תיכנס למריבות בלתי מוצדקות (פירוט); 

הרמות מוצגות בסדר יורד כדי ללמדנו, שגם אם אדם לא מצליח לעמוד בדרגה הגבוהה ביותר - הוא לא צריך להתייאש ולהישבר, אלא לנסות לעמוד לפחות באחת הדרגות הנמוכות יותר: גם אם אדם לא מצליח להציע עזרה מיוזמתו - לפחות שלא ידחה אנשים שבאים לבקש; גם אם הוא לא מצליח להימנע ממחשבות רעות על אחרים - לפחות שלא יבצע אותן.

הקבלות

שאול ודוד

הפסוקים 27-30 רומזים לעוולות שעשה שאול המלך לדוד, וייתכן שהם נכתבו בהשראת העוולות הללו (ע"פ אליהו שץ, פירוש אליהו על ספר משלי):

27. אל תמנע טוב מבעליו - אחרי שדוד הרג את גליית, שאול מנע מדוד את הדברים שהבטיח לו, כגון עושר גדול וחופש לבית אביו.

28. אל תאמר לרעך לך ושוב - שאול דחה את מועד החתונה של דוד עם בתו מרב, ובסוף מרב נישאה לאיש אחר.

29. אל תחרוש על רעך רעה - שאול זמם להרוג את דוד בלי ידיעתו, כשדוד ישב לבטח בביתו.

30. אל תריב עם אדם חינם - שאול המלך רב עם דוד ללא סיבה, שמואל א יט5: "וְלָמָּה תֶחֱטָא בְּדָם נָקִי לְהָמִית אֶת דָּוִד חִנָּם?!". 

יאשיהו ופרעה

בימי יאשיהו מלך יהודה, עלה מלך מצרים להילחם במלך אשור. יאשיהו עלה להילחם איתו, אולם מלחמה זו היתה לחינם, מלכים ב כג29: "בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל נְהַר פְּרָת, וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ": "כי ההנהגה הכללית אינה סובלת לעשות רע לשום אדם שלא קדם באיזה רע הנמשך מצדו, ואם לא ייזהר מגרה עליו את הקטרוג וגורם רעה לעצמו, כמו שאירע ליאשיהו המלך שיצא להילחם על חינם עם פרעה נכה, וההנהגה הכללית גזרה שייהרג, כי האלקים יבקש את נרדף, אפילו צדיק רודף רשע, ואפילו יהודי רודף את הגוי כשהוא על חינם" (רמ"ד ואלי).

דקויות

הפסוק אוסר לריב עם אדם חינם, ומסביר באיזה מקרה הריב הוא חינם - כאשר הצד השני לא גמלך רעה, כלומר מותר לריב רק עם אדם שגמל לנו רעה. למה בדיוק הכוונה?

1. מותר לריב רק עם אדם שפגע בנו: "אל תריב עם אדם - להתלונן עליו, אם לא גמלך רעה - שעבר על המצוה הכתובה בתורה "ואהבת לרעך כמוך"; ומי שהוא רשע - רשאי אתה לשונאו(רש"י).  "גם תחילת המעשה נקרא במקרא בלשון גמול, וכן" יואל ד4: "וְאִם גֹּמְלִים אַתֶּם עָלָי" (מצודות).

2. מותר לריב רק עם אדם שניסה לפגוע בנו בתחום הרוחני, להחטיא אותנו: "אל תריב עם אדם, אף אם הזיקך ממון, אם לא גמלך רעה, והיינו שהחטיאך. שכל המחטיא חברו כאילו הורגו(קיצור ספר חרדים, פרק י: מצות לא תעשה מדרבנן התלויים בדבור פה).

3. ולענ"ד, גמל מלשון גמול = מידה כנגד מידה;   גמלך רעה = עשה לך רעה, באותה מידה שאתה רוצה לעשות לו עכשיו. לפי זה, הפסוק מלמד שהמריבה צריכה להיות מידתית - מותר לריב רק עם אדם שפגע בנו, אבל עוצמת המריבה צריכה להיות פרופורציונלית לעוצמת הפגיעה, כך שיהיה אפשר להגדיר אותה כ"גמול".

לעיון נוסף

המאמר המקורי

גם הפסוק הבא מתחיל במילה "אל", וייתכן שהוא מתאר מדרגה חמישית, נמוכה אף יותר:

  • משלי ג31: " אַל תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס, וְאַל תִּבְחַר בְּכָל דְּרָכָיו ": גם אם אתה נכנס למריבה, לפחות תשתדל לריב בצורה הוגנת, ואל תשתמש בדרכיו של"איש חמס" - מרמה ואלימות.

אך ייתכן שפסוק זה מסכם את הקטע, ואומר: אל תקנא באיש חמס הנוהג בכל ארבעת הדרכים הרעות שנזכרו בפסוקים הקודמים - מניעת טוב, "לך ושוב", חרישת רעה ומריבות חינם (ראו גם אל תקנא ברשעים); אל תבחר באף אחת מארבעת הדרכים הרעות שלו, המביעות זלזול ובוז כלפי הזולת:

  • משלי ג32: " כִּי תוֹעֲבַת ה' נָלוֹז, וְאֶת יְשָׁרִים סוֹדוֹ " - כי ה' מתעב את האנשים העקומים, המזלזלים בחבריהם, רבים איתם וחושבים עליהם מחשבות רעות בסתר; ה' אוהב להתחבר ולגלות את סודותיו דווקא לישרים; מי שמזלזל בזולת יזלזל גם בסוד ה' (ע"פ גליה) .

  • משלי ג33: " מְאֵרַת ה' בְּבֵית רָשָׁע, וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵךְ " - תהיה קללה בביתו של הרשע, המונע טוב מהזולת ודוחה אותו ב"לך ושוב"; ודווקא בביתם של הצדיקים, המיטיבים ונותנים לזולת, תהיה ברכה.

  • משלי ג34: " אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ, [וְלַעֲנָוִים] יִתֶּן חֵן " - האנשים המזלזלים בזולת ובזים לו יקבלו ביזיון, והענוים - המכבדים את הזולת - יקבלו חן וכבוד ( פירוט).

  • משלי ג35: " כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן " ( פירוט).

ראו גם: מאמר מאת ד"ר אברהם גוטליב.



דוגמאות נוספות לרעיון ההדרגתיות ניתן למצוא במאמר  מדרגות. מאמר זה פורסם גם בבלוג המסע לעמק החלומות - הבלוג של הלב מזהב.

→ג 29— משלי ג 30 — ג 31←

תגובות