בני! אל תשכח את תורתי!

מאת: אראל

→ב 22— משלי ג 1 — ג 2←

משלי ג1 : "בְּנִי! תּוֹרָתִי אַל תִּשְׁכָּח, וּמִצְוֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ;"

מצודות

אמר במקום ה': אתה, ישראל החביב לי כבן לאב, הנני מזהירך: תורתי אל תשכח!

סגולות

בני ותלמידי! אנא אל תשכח את כל התורה, הערכים שמסרתי לך; הלוואי שהלב שלך ינצור, ישמור היטב וישגיח תמיד לקיים את כל המצוות שלימדתי אותך -


עצות

כל הורה ומחנך שואף, שילדיו ותלמידיו יזכרו את המסרים שהוא מעביר להם, גם כאשר הם מבוגרים וזקנים:

בני!, קוראים ההורים והמורים, אל תשכח את תורתי שלימדתי אותך!

נצירה = השגחה, שמירה פעילה.   ממשיכים ההורים והמורים: הלוואי שהלב שלך יזכור וישגיח תמיד לקיים את מצוותיי שלימדתי אותך!

כי = כאשר;   אורך ימים = ימים שבהם האדם מספיק לעשות הרבהיוסיפו = יתווספו (הנושא סתמי).   אומרים ההורים והמורים: הלוואי שתזכור את התורה והמצוות לא רק עכשיו, כאשר אתה צעיר, אלא גם בעתיד, כי - כאשר - אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך - גם כשיתווספו לך ימים ארוכים ועמוסים בפעילות, גם כשתזדקן לאחר שנות חיים רבות, גם כשתחיה בשפע ושלוה.

ומה המסר המעשי? איך נוכל להביא לכך שילדינו ותלמידינו יזכרו אֶת תורתינו ומצוותינו?

1. ייתכן שהפתרון רמוז במילה בני , מלשון הבנה ומלשון בניה: כשהחינוך מסתמך על הבנה, הנבנית בילדים בהדרגה; כשהחינוך מסתמך על יצירה , המשתפת אֶת ליבם של התלמידים; יש סיכוי רב יותר שהילדים יזכרו אֶת התורה וינצרו בליבם אֶת המצוות. כך נרמז גם בפסוק מקביל, משלי כח7: "נוֹצֵר תּוֹרָה בֵּן מֵבִין, וְרֹעֶה זוֹלְלִים יַכְלִים אָבִיו" (פירוט).

2. וייתכן שהפתרון נרמז בפסוק הבא, משלי ג3: "חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל יַעַזְבֻךָ, קָשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרוֹתֶיךָ, כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ" - הפסוק מלמד את מידת הכרת הטוב - לא לשכוח את החסד והאמת שעשו עמנו. מי שיש לו מידה זו, יזכור את החסד והאמת שעשו איתו הוריו, מוריו, וכמובן הקב"ה, וכתוצאה מכך יזכור גם את תורתם ומצוותיהם (פירוט).

הקבלות

כשהיינו במדבר, משה הזהיר אותנו שלא נשכח:

- לא נשכח את מעמד הר סיני, דברים ד9: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ, וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ".

- לא נשכח את הברית עם ה', דברים ד23: "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן תִּשְׁכְּחוּ אֶת בְּרִית ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּכֶם, וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ" (פירוט).

- לא נשכח שה' הוציאנו מבית עבדים, דברים ו12: "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ... עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת, אֲשֶׁר לֹא בָנִיתָ.  וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאֶתָ, וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ, כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ; וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ.  הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה', אֲשֶׁר הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים".

- גם כשיהיה לנו שפע חומרי רב, לא נשכח את מצוות ה', דברים ח11: "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה... וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ.  הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ, וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ.  וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן, וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ; וְכֹל אֲשֶׁר-לְךָ יִרְבֶּה.  וְרָם לְבָבֶךָ; וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים" (פירוט).

השפע המובטח בתורה התממש בימי שלמה המלך, מלכים א ד20: "יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל הַיָּם לָרֹב, אֹכְלִים וְשֹׁתִים וּשְׂמֵחִים".   לרבים מבני ישראל היה הון רב, משלי ג9: "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ, וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ" (פירוט).  ולכן שלמה חוזר על האזהרה של משה, שהיא מתאימה במיוחד לתקופתו: תורתי אל תשכח! (ראו מצודות).

לעיון נוסף

המאמר המקורי

ראו גם:

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

→ב 22— משלי ג 1 — ג 2←

תגובות