גם חכמים צריכים להיזהר

מאת: אראל

→ג 6— משלי ג 7 — ג 8←

משלי ג7 : "אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ, יְרָא אֶת ה' וְסוּר מֵרָע;"

מצודות

אל תהי חכם בעיניך להקל בדבר הנאסר לעשות גדר ושימור, בחושבך שאין חכם כמותך צריך גדר, אלא ירא את ה' פן עם כל חכמתך תיכשל, וסור (הרחק מאד) מרע ועשה גדר.

סגולות

אל תחשוב שאתה חכם ויודע מה טוב ומה רע;   ירא את ה' ומתוך כך למד את מצוות ה' וסור (היזהר) מלעשות את הרע בעיניו -


עצות

ככל שאדם לומד יותר, הוא יודע יותר "טריקים" שיכולים לאפשר לו לעבור על החוק - בין אם זה החוק של התורה (כפי שאמרו חז"ל על תלמידי חכמים, שיודעים למצוא 150 סיבות "לטהר את השרץ"), ובין אם זה חוק אנושי. על-פי ספר משלי, הפתרון מורכב משני שלבים:

א. "אל תהי חכם בעיניך": חכם = היודע ללמוד;   חכם בעיניו = אדם שחושב שהוא יודע ללמוד;   אל תהי חכם בעיניך = גם אם קראת הרבה, אל תהיה בטוח שאתה יודע ללמוד - ייתכן שלא הבנת נכון.

ב. יראה = פחד מפני דבר שמודעים לקיומו;    יראת ה' = חשש לעבור על מצוות ה', הנובע מתוך מודעות לנוכחות ה'.

ירא את ה' וסור מרע = אם תקיים את שתי ההנחיות - גם תיקח בחשבון שאולי לא הבנת נכון, וגם תהיה מודע לנוכחות התמידית של ה' שציווה שלא לעשות מעשים מסויימים - תצליח להימנע מעשיית מעשים רעים.

הקבלות

שלמה היה חכם בעיניו, סמך יותר מדי על חכמתו, ולכן חטא ועברתי על מצוות ה'. "בשעה שישב שלמה על כסא מלכותו, נשא נשים רבות ועבר על מה שכתוב בתורה לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו, השתבח ואמר "אני ארבה נשים ולא אסור מן הדרך", ובאמת נשיו הטו את ליבו" (הרב רונן חזיזה בשם המדרש, חמש דקות תורה ביום, י סיון ה'תשס"ט).

-

רעיון דומה נמצא במשלי כב4: "עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה', עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים". גם שם השלב הראשון הוא ענוה (כמו "אל תהי חכם בעיניך"), השלב השני הוא יראת ה' , והתוצאה היא עושר וכבוד וחיים (כמו "רפאות תהי לשרך ושיקוי לעצמותיך").

ראו גם: פסוקים נוספים המדברים על חכמה, בינה, יראה, ואהבה.

דקויות

בפסוק ישנן שתי הנחיות - אל תהי חכם בעיניך, וירא את ה'. ייתכן שאלו שתי הנחיות נפרדות שמטרתן להביא לסור מרע; אך ייתכן שיש קשר ביניהן: 

1. יראת ה' משמעה חשש מפני עבירה על דברי ה'. אדם שחושש לעבור על דברי ה', יחפש חכמה ( = לימוד מאחרים) בשני תחומים:

  • א. קבלת תוכחות וביקורת על העבר (רש"י) ;

  • ב. עשיית סייגים וגדרות שיעזרו לו למנוע חטאים בעתיד (מצודת דוד).

לפי זה: אל תהי חכם בעיניך - אל תחשוב שאתה מספיק חכם כך שאין לך צורך בתוכחות או בסייגים; אלא ירא את ה' - ירא וחשוש שמא תעבור על דבר ה', וסור מרע - התרחק ממעשים רעים ע"י קבלת ביקורת ועשיית סייגים (דומה לזה פירש מלבי"ם, אלא שהוא פירש "אל תהי חכם בעיניך" - אל תחשוב שאתה מספיק חכם כך שאין לך צורך בחוקי ה' כלל).

והפסוק הבא ממשיך את הרעיון ומתאים לכל אחד מהפירושים הנ"ל:    העצות שתקבל מאחרים, הסייגים שתקבל על עצמך, וחוקי התורה, יעזרו לך לא רק להתרחק מעבירה, אלא גם לשמור על הבריאות, כי הרבה מחלות נגרמות מרדיפה אחרי מותרות, והרבה מחלות נמנעות ע"י פרישות והסתפקות במועט (מצודת דוד, מלבי"ם).

2. הגאוה, המתבטאת במילים חכם בעיניך, היא אחת המידות הרעות ביותר, וכדי להינצל ממנה, יש צורך ביראת ה': "ירא את ה' וסור מרע ומכל מידה פחותה... והזהיר עתה על זה, לפי שהזהיר שלא יהיה חכם בעיניו, והיא מן המידות הפחותות..." (רבי יונה גירונדי) .

  • אולם, לפי פירוש זה, הקשר בין שני חלקי הפסוק הוא רופף - באותו אופן היה אפשר לדבר על כל מידה אחרת - "אל תהי זללן/עצלן/פחדן/פזיז/אכזרי, ירא את ה' וסור מרע"; לא ברור מדוע נכתב עניין זה דווקא על מידת "חכם בעיניו".

3. משלי ט10: "תְּחִלַּת חָכְמָה - יִרְאַת ה'"; תנאי מקדים ללימוד חכמה הוא יראת ה' (פירוט).   הפסוק שלנו אומר "גם אם למדת הרבה, אל תחשוב שאתה כבר מספיק חכם ואין לך צורך בתנאי המקדים, אלא תמשיך לירא את ה'".    ואפשר גם לפרש בכיוון הפוך: יראת ה' היא הדבר הראשון והעיקרי שלומדים כאשר לומדים חכמה, ולכן "אל תהי חכם בעיניך" אלא המשך תמיד ללמוד עוד חכמה ועוד יראת ה' (דעת מקרא).

4. יראה דומה לראיה, והיא מציינת פחד מפני דבר שמודעים לנוכחותו; לפי זה, יראת ה' משמעה מודעות לנוכחות של ה', כאילו רואים אותו מול העיניים. לפי זה  אפשר לפרש על-דרך הדרש שהמילים אל תהי חכם בעיניך משמען "גם אם אתה חכם - אל תשים את החכמה שלך מול עיניך", אלא ירא את ה' וסור מרע - "ראה מול עיניך רק את ה'", וכך תסור מרע. 

לעיון נוסף

המאמר המקורי


→ג 6— משלי ג 7 — ג 8←

תגובות