חתימה על ערבות היא מוקש ומלכודת

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ו    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ו2 נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ, נִלְכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי פִיךָ -

 סגולות

- זו היתה טעות להפוך לערֵב - אתה נוקשת (עלית על מוקש) בדברים שאמרת בפיך, ועכשיו אתה לכוד בהתחייבות שאמרת בפיך -

 מצודות

- הנה, דע שבאת למוקש, ונלכדת בה על-ידי אמרי פיך.


 דקויות

מהו המוקש, ומהי המלכודת?

נוקשת - מהשורש יקש שממנו המילה מוקש. בלשון ימינו מוקש הוא פצצה חבויה באדמה, אבל בלשון המקרא מוקש הוא גם פתיון, דבר הגורם למישהו לעשות פעולה שמזיקה לו, כמו בשמות כג33: "לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי, כִּי תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ" ובשמואל א יח21: "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶתְּנֶנָּה לּוֹ וּתְהִי לוֹ לְמוֹקֵשׁ וּתְהִי בוֹ יַד פְּלִשְׁתִּים".

נלכדת - מלשון מלכודת. כשצייד רוצה לתפוס חיה ביער, הוא שם לה פתיון המשמש כמוקש, ולידו חופר מלכודת; החיה קודם נוקשת (נתקלת במוקש) ואז נלכדת (נופלת לתוך המלכודת).   והנמשל, בהתאם לשלושת האפשרויות בסוף הביאור לפסוק הקודם:

1. רעך הלווה ביקש ממך להיות ערֵב עבורו. אתה רצית לעזור לחבר ולכן התפתית ואמרת "כן" - בכך נוקשת באמרי פיך. אבל לאחר זמן, הלווה התנהג אליך כאדם זר, ברח והשאיר אותך עם החוב - בכך נלכדת באמרי פיך.

כן, גם רצון טוב עלול להיות מוקש. אם אתה רוצה לעזור לחבר במצוקה - עדיף שתתן לו הלוואה מכספך בהתאם ליכולת שלך, מאשר שתהיה ערֵב עבורו בהלוואה החורגת מיכולתך.

2. ערבוּת למלווה שהוא רעך היא כמו מוקש - מכשול קטן הנמצא מעל הקרקע, אבל ערבוּת למלווה שהוא אדם זר היא כמו מלכודת - בור גדול הנמצא מתחת לקרקע.

בין כך ובין כך, הפסוק מלמד שצריך להיזהר מאד לפני שמבטיחים הבטחות. אם אתה נותן את אמרי פיך ומבטיח הבטחות בלי לחשוב איך בדיוק תקיים אותן, אתה עלול למצוא את עצמך במלכודת של מחוייבות מעבר לכוחותיך.

3. הכפילות נוקשת - נלכדת רומזת שהקטע מדבר על שתי התחייבויות שונות לשני אנשים שונים - אחד רעך ואחד זר: "תחילה נוקשת במה שערבת לרעך ואתה מחיוב לקיים דבר מצד שהערבות שלו קודם ומצד שהוא רעך,    ואחר-כך נלכדת באמרי פיך במה שנתת תקיעת כף [לזר, בענין שהוא הפך הערבות שערבת לרעך]" (מלבי"ם).

לפי הפירוש השלישי, הקטע מתייחס לאדם שעשה טעות ונלכד בשתי התחייבויות סותרות. מה הוא צריך לעשות? נראה בפסוקים הבאים.

 פרק ו    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות