הדרך משובשת - הבחירה בידך

הקבלות

הפסוק שלנו מלמד, שכאשר האדם הולך בדרך שיש בה קוצים, זו הבחירה שלו; פסוק דומה מלמד, שהבחירה הזאת נובעת במקרים רבים מעצלות - עצלות לחשוב ולתכנן מראש את הדרך:

משלי טו19: "דֶּרֶךְ עָצֵל כִּמְשֻׂכַת חָדֶק, וְאֹרַח יְשָׁרִים סְלֻלָה" (פירוט).

משוכת חדק היא גדר קוצנית החוסמת את הדרך, וגם היא משל למכשולים ותקלות, כמו צנים פחים.

ישנם פסוקים רבים המלמדים, שלאדם יש חופש בחירה בקביעת הדרך שילך בה, וההשגחה הפרטית של ה' מתבטאת רק בזמן הביצוע, משלי טז9: "לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ, וה' יָכִין צַעֲדוֹ" (פירוט).

דקויות

המפרשים פירשו את הפסוק בכמה כיוונים:

א. פירושים הקשורים לעיקרון הבחירה החופשית -

1. רבי חנינא פירש: "הכל בידי שמים, חוץ מצנים פחים" (מופיע 4 פעמים בתלמוד בבלי, ראו תולדות אהרן), לפי דבריו, הפסוק בא ללמדנו, שהצנים והפחים שאנו פוגשים בדרכנו אינם גזירה משמים, אלא הם תוצאה של בחירה שלנו (ראו "עצות").

2. אמנם, רש"י בתלמוד פירש את המושגים "צנים פחים" באופן אחר, למשל: "צנים פחים - קור הנופח" (רש"י על בבא מציעא קז:); "צנים - צינה, פחים - חולי הבא על-ידי חום, כמו (שיר השירים ב) עד שיפוח היום" (רש"י על עבודה זרה ג:); ראו גם פחם = חום גבוה.

גם לפי פירוש זה, הפסוק בא ללמדנו שיש בחירה חופשית, אבל הבחירה החופשית מתייחסת לשינויי טמפרטורה - הפסוק בא ללמדנו שהאדם יכול להתכונן למזג אויר חם ולמזג אויר קר, וכך למנוע מעצמו מחלות, בדומה למה שנאמר על אשת חיל, משלי לֹא21: "לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג, כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים" (פירוט).

• אולם, אין זה ברור מדוע דווקא שינויי הטמפרטורה נבחרו כדוגמה לדבר שהוא בידי אדם, והרי במקרים רבים יש שינויים מפתיעים במזג האויר, השינויים הללו הם בידי שמים ולא ניתן לחזות אותם מראש.
• גם בתלמוד, באותן סוגיות המביאות את דברי רבי חנינא, ישנם פסוקים המלמדים שהקור והחום הם דווקא ביד ה': ""והסיר ה' ממך כל חולי" -... רבי חנינא אמר: זו צינה" (בבא מציעא קז:), כלומר, ה' יסיר מעם ישראל את מחלת הקור; מכאן שהקור הוא ביד ה'. וכן "מאי דכתיב "ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא מושל בו"? למה נמשלו בני אדם כדגי הים?... מה דגים שבים כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים, כך בני אדם כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים" (עבודה זרה ג:), כלומר, ה' עשה את בני האדם רגישים כמו דגים, מתים ממכת חום כשהחום גבוה מדי; מכאן שגם החום הוא ביד ה'.

ב. פירושים הקשורים לעיקרון האיזון ושביל הזהב -

יש מפרשים, שהפסוק בא ללמדנו את חשיבות האיזון וההליכה בדרך האמצע. ניתן לפרש כך לפי שתי המשמעויות של הביטוי "צנים פחים":

3. צנים פחים = קוצים ובורות: כמו שאדם ההולך בדרך עקומה, בצדי הדרכים, נתקל בקוצים ובורות - כך גם אדם הנוהג באורח-חיים קיצוני נתקל במכשולים וצרות, ו"שומר נפשו ירחק מהם" - ישמור על מתינות ויתרחק מהקצוות.

4. צנים פחים = קור (מלשון צינה) וחום (מלשון פחם או מלשון הפחת האש, כמו בפסוק תהלים יא6: "יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפוֹת מְנָת כּוֹסָם"): כמו שהקור המוגזם והחום המוגזם פוגעים בבריאות הגוף, כך הקיצוניות בתכונות האופי פוגעת בבריאות הנפש (מלבי"ם); בפרט:

• יש להיזהר מלהיות קר מדי, אדיש, ששום דבר לא אכפת לו;
• ויש להיזהר מלהיות חם מדי, לכעוס על כל דבר ולהלחם עם כל אחד. 

המשל של חום וקור יכול לעזור לנו לענות על השאלה, איך מגיעים לדרך האמצעית? איך יודעים מהי המידה הנכונה? כשאדם נכנס למקלחת ופותח את הברז, אם הוא מרגיש שהמים קרים מדי עבורו - הוא פותח את הברז החם, ואם הוא מרגיש שהמים חמים מדי עבורו - הוא פותח את הברז הקר, עד שהמים מגיעים לטמפרטורה הטובה עבורו, שהיא הממוצעת.

והנמשל: אם האדם מתנהג בצורה נלהבת, ורואה שהדבר גורם נזק לעצמו או לסביבה, הוא צריך להבין שהוא "חם" מדי, ולהוסיף לעצמו קצת "קרירות" - להכריח את עצמו להיות אדיש; ואם האדם מתנהג באדישות, ורואה שהדבר גורם נזק לעצמו או לסביבה, הוא צריך להבין שהוא "קר" מדי, ולהוסיף לעצמו קצת "חמימות" - להכריח את עצמו להתלהב ולקנא. בעזרת שינויים מבוקרים בהתנהגות, האדם יכול להגיע בהדרגה למידות מאוזנות.

רעיון דומה נמצא בפסוקים נוספים, ראו שביל הזהב.

ג. פירושים הקשורים למידת העקשנות -

5. אפשר לפרש שהפסוק מדבר על הנזקים של מידת ה עקשנות = הקשיחות וההתמדה בדרך עקומה: "העיקש... צינים פחים מצערים אותו תמיד מפני עיקשותו וקפדנותו... מפני צרה אחת שאינו רוצה לסבול, באותו עליו כמה צרות שאינו יכול לסבול... ושומר נפשו, על-ידי ההכנעה והסבלנות ירחק מהם" (רמ"ד וואלי).