נזקי הכעס - בכמות ובאיכות

קוד: ביאור:משלי כז3 בתנ"ך

סוג: תוכן1

מאת: אראל

אל:

משלי כז3: "כֹּבֶד אֶבֶן, וְנֵטֶל הַחוֹל; וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם"

האבן היא כבדה, והחול אמנם מורכב מגרגרים קלים אבל הם מרובים ומהווים נטל כבד;   וכעסו של אדם אויל הוא כבד יותר משניהם - קשה כמו אבן ומרובה כמו חול.

דקויות

בפסוק זה יש שני משלים ונמשל אחד:

מהו אותו כעס אויל?

1. כעס שהאויל כועס על אחרים, כדברי חז"ל (משנה אבות ה י): "ארבע מידות בדעות:"

2. כעס שהאויל מכעיס את אחרים, ובפרט, את ה':

א. "מהו כובד אבן - מי שהוא רואה את ההרים ואת הגבעות, אינו אומר 'היאך ברא הקדוש ברוך הוא את אלו'. מהו ונטל החול - אלא החול שהמים עומדים עליו למעלה והוא נתון מלמטה והוא נושא אותם, אמר הקדוש ברוך הוא יקרה היא בעיני בני אדם, ורואין כאלו יגיעה היא לפני, ואינה יגיעה, שנאמר (ישעיה מ, כח) "לא ייעף ולא ייגע", במה אני ייגע? במי שהוא מכעיס לפני בדברים בטלים, כמה דאת אמר (מלאכי ב, יז) "הוגעתם ה' בדבריכם", הוי וכעס אויל כבד משניהם" (שמות רבה יג א). לברוא עולם זה קל; לסבול את הטיפשות שיש בעולם - זה קשה...  המדרש מזכיר את דבריו של אלברט איינשטיין: "שני דברים הם אינסופיים: היקום והטיפשות האנושית. אני לא בטוח בקשר ליקום".

ב. "כובד אבן - אמר הקדוש ברוך הוא: כבדתי את ישראל בעולם, שנקראו אבן, כמה דתימא (בראשית מט, כד) "משם רועה אבן ישראל". ונטל החול - אלו ישראל שנמשלו לחול, שנאמר (הושע ב, א) "והיה מספר בני ישראל כחול הים", שנטלתי אותם בעולם ואמרתי (זכריה ב, יב) "כל הנוגע בהם כנוגע בבבת עינו"... ועמדו והכעיסו לפני, ובקשתי לכלותן ולהשליכן מעל פני, ואמרתי: בשביל פרעה הרשע, שלא יאמר 'לא היה יכול להצילן ועמד עליהן והרגן'. הוי וכעס אויל כבד משניהם. הוי "כי אני הכבדתי את לבו" (שם). לגאול את עם ישראל זה קל; לסבול את העוונות שלהם - זה קשה. המדרש מזכיר את המשפט (שאינני יודע מה מקורו): "יותר קשה להוציא את הגלות מהיהודים, מאשר את היהודים מהגלות".

תגובות