לא להדחיק את הפחדים

הקבלות

יעקב אבינו הרגיש בליבו פחד מפני עשו. הוא לא הקשה את ליבו, לא התעלם מהפחד, אלא מיהר לפעול, בראשית לב8-14: "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹ. וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ... לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת... וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: 'אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם... הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו...', וַיִּקַּח מן-הבא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו...". יעקב הגיב לפחדים שלו בשלוש דרכים, דורון תפילה ומלחמה:

• התכונן לסכנה באופן טבעי, על-ידי חלוקת המשפחה לשני מחנות;
• התכונן לסכנה באופן רוחני, על-ידי תפילה אל ה';
• והשתדל לנטרל את גורמי הסכנה, על-ידי שליחת מתנות לאחיו הפגוע.

הרעיון שבפסוק זה נרמז גם בפסוקים נוספים בספר משלי:

• משלי כט25: "חֶרְדַּת אָדָם יִתֵּן מוֹקֵשׁ, וּבוֹטֵחַ בּה' יְשֻׂגָּב" - חרדה פתאומית שמרגיש האדם נגרמת ממוקש - מכשול שנמצא בדרכו; אדם הבוטח בה' ומאמין שה' רוצה להזהיר אותו, יתייחס ברצינות לרגש החרדה, יזהה את המכשול ויתגבר עליו (פירוט).
• משלי יד16: "חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע, וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ" (פירוט).

פחד - טוב או רע?

הביטוי "לפחד תמיד" נזכר גם בתוכחה של הנביא ישעיהו, ישעיהו נא13: "וַתִּשְׁכַּח ה' עֹשֶׂךָ, נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ; וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית, וְאַיֵּה חֲמַת הַמֵּצִיק?", אך שם הוא נזכר במשמעות שלילית. גם ב ישעיהו לג14: "פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים, אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים..." (פירוט) - הפחד הוא תכונה של חטאים. מדוע? שתי תשובות:

1. לפי חלק מהמפרשים, ישעיהו מדבר על פחד מפני בשר ודם, והפסוק שלנו מדובר על פחד רוחני, יראת  חטא: "ההוא [הפסוק שלנו] בדברי תורה כתיב" (רבי ישמעאל ברבי יוסי, ברכות ס.). ראיה לפירוש זה ניתן להביא מהקודם, משלי כח13: "מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ, וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם": הפסוק מתייחס לאדם שעבר על התורה (בעניינים שבין אדם לחברו), והסתיר את פשעיו, וכעת הוא מרגיש בטוח - הוא בטוח שאף אחד לא יגלה את פשעיו, ואין לו צורך לתקן אותם. אדם זה לא יצליח כי פשעיו יתגלו והוא ייענש עליהם; ולכן, אומר הפסוק שלנו, אשרי האדם שנמצא תמיד בפחד שייענש על חטאיו, ולכן משתדל תמיד לתקן את דרכיו; ומי שמקשה את ליבו, כלומר, מקשיח את מחשבותיו ואינו חושב על מעשיו, הוא בסופו של דבר יפול ברעה = בעונש שיבוא עליו בפתאומיות. לפי זה, הפסוק שלנו דומה לפסוק אחר המדבר על יראת ה', משלי יט23: "יִרְאַת ה' לְחַיִּים, וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל יִפָּקֶד רָע" (פירוט).

2. אמנם לפי רוב המפרשים, הפחד והזהירות נדרשים גם ביחס לסכנות חומריות: "מפחד תמיד - מהדבר המפחיד, ונשמר ממנו" (מצודת דוד; וראו גם רד"ק), "אתרנגולא ותרנגולתא חרוב טור מלכא, אשקא דריספק חרוב ביתר..." (רבי יוחנן, גיטין נה:); ראו גם הבעיה שבפחד מפני בני אדם - ע"פ סיפור קמצא ובר-קמצא / עצור כאן חושבים.

לפי זה, ייתכן שהפסוקים בספר ישעיהו מדברים על פחד מסכנה דמיונית, כמו שאומר הנביא "ואיה חמת המציק?" (פירוט); פחד דמיוני בוודאי אינו מועיל, זו פרנויה והיא נחשבת לקללה. כשמרגישים פחד, צריך לקחת אותו ברצינות, לבדוק את העובדות ולברר האם מדובר בסכנה אמיתית או דמיונית.

הדבר נרמז גם בפסוק שלנו: "א דם מ פחד ת מיד" בראשי תיבות אמת (ע"פ רמ"ד וואלי).

הביטוי מקשה ליבו מזכיר ביטויים דומים שנאמרו על הלב - לב קשה, לב חזק, לב אמיץ ועוד.

דקויות

מפחד תמיד

1. מפחד = מתייחס ברצינות לרגש הטבעי של פחד המתעורר בליבו (ראו "עצות").

2. מפחד = מקבל החלטה מודעת לפחד ולהיזהר: "המפחד הוא בדבר שאין שם פחד, רק הוא עושה את עצמו מפחד" (מלבי"ם), "דואג לראות הנולד, שלא תארע תקלה בכך אם אעשה זאת" (רש"י על גטין נה:).