דברי אגור בן יקה

קוד: ביאור:משלי ל1 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי ל 1-4:

1 דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה - הַמַּשָּׂא;
  נְאֻם הַגֶּבֶר, לְאִיתִיאֵל; לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל.
2 כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ, וְלֹא בִינַת אָדָם לִי.
3 וְלֹא לָמַדְתִּי חָכְמָה, וְדַעַת קְדֹשִׁים אֵדָע.
4 מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד?
  מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו?
  מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה?
  מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ?
  מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ, כִּי תֵדָע?

דברי אגור בן יקה הם המשא (נאום התוכחה) הזה:

נאום הגבר אל בנו איתיאל, האומר איתי אל ‎(אני באותה רמה של האל) ואוכל לעשות הכל בחכמתי:

עצות

ישנם אנשים שלמדו מדעים, וחושבים שהם יודעים יותר טוב מה' איך צריך להנהיג את האדם או את העולם. ספר משלי מוכיח אותם:

אגור בן יקה הוא שמו של החכם שחיבר את הקטע הזה: "אנשי כנסת הגדולה סידרו בכל ספר כל מה שנעשה ברוח הקודש בעניינו... ופרשה זו חיבר אגור בן יקה, שכך שמו ושם אביו, ברוח הקודש..." (הגאון מווילנה, וכן מלבי"ם); ראו משלי שלמה ומשלי חכמים אחרים. ויש אומרים שהוא כינוי לשלמה (רש"י ע"פ חז"ל), וכמו ששלמה נקרא קהלת, כך הוא גם נקרא אגור (אגר = אסף = קהל). בכל מקרה, שמו הוא סמלי: "שאגר את הבינה והקיאה" (רש"י); זהו אדם שאגר וצבר הרבה מאד תבונה, אך בסופו של דבר הגיע למסקנה שכל תבונתו לא יכולה לעזור לו לפתור את השאלות הקיומיות של העולם, התאכזב מהתבונה והקיא אותה.

איתיאל ואוכל הם שמותיהם של החכמים שעבורם נכתב הקטע הזה: "בסימן זה העתיקו אנשי חזקיה דברי חכם אחד שהיה שמו אגור בן יקה... שהשיב דברים לחכמים ששאלו ממנו דברים, פעם אחת השיב לחכם ששמו איתיאל ופעם השיב לאיתיאל ואוכל, ששני החכמים איתיאל ואוכל שאלו ממנו והשיב להם" (מלבי"ם, וכן הגאון מווילנה). וייתכן שהם בניו של אגור (ראו פסוק 7). ויש אומרים שגם זה כינוי לשלמה: "אמר הגבר, זה שלמה, המשא הזה על עצמו..." (רש"י). בכל מקרה, שמו הוא סמלי: "אמר: אִתִּי אֵל, ואוּכָל לעשות, ולא אכשל" (רש"י); אלה הם אנשים הבוטחים בתבונתם, חושבים שהם באותה רמה של ה', חושבים שהם יכולים להציע תיקונים ושיפורים במצוות ה' או באופן הנהגת העולם.

אגור נושא עליהם מַשָּׁא = נאום רציני ו'כבד', נאום תוכחה. הנאום בנוי כשאלה רטורית: הוא מתחיל בשני פסוקים של הצטנעות: "כי בער אנוכי מאיש, ולא בינת אדם לי..." - אני לא יודע שום דבר, אין לי חכמה בינה ודעת, אבל אתם חושבים שאתם חכמים, ולכן אני שואל אתכם -

מכיוון שהתשובה לשאלות הללו היא שלילית, המסקנה היא שאיתיאל ואוכל צריכים להצטנע ולא לחשוב שהם שווי-ערך לה'.

דקויות

משא

1. לפי רוב המפרשים, משא הוא נאום של תוכחה.
  • אולם לפי זה, היה ראוי לכתוב את המילה "משא" בתחילת הפסוק, כמו למשל ב ישעיהו יג1: "מַשָּׂא בָּבֶל אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ", ולכתוב "משא אגור בן יקה".
2. לפי זה יש מפרשים (ראו דעת מקרא), שבפסוק זה משא הוא שמו של אחד מבני ישמעאל, שנזכר ב בראשית כה14-18: "וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא... וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה", ו"אגור בן יקה המשא" הוא "אגור בן יקה מבני משא". שלמה היה בקשר עם חכמים רבים מעמים אחרים, וביניהם גם עם חכמי ישמעאל, ואחד מאותם חכמים היה אגור בן יקה המשאי. ניתן לפרש באותו אופן גם את הכותרת לפרק הבא, משלי לא1: "דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא" (ראיתי ב'דעת מקרא').
  • אמנם, בשום מקום אחר בתנ"ך, מחוץ לספר משלי, לא מצאנו ראיה לכך שבני משא הפכו לשבט עצמאי עם מלך עצמאי, ולא מצאנו אף אדם אחר שנקרא בשם זה.
  • ועוד: לא ברור מה תורמת ההערה הזאת, על מוצאו של אגור בן יקה, להבנת הקטע?

תגובות