תהליך ההתדרדרות המוסרית של הדור

קוד: ביאור:משלי ל11 בתנ"ך

סוג: מבנה1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

משלי ל11-14:

"דּוֹר אָבִיו יְקַלֵּל, וְאֶת אִמּוֹ לֹא יְבָרֵךְ.

דּוֹר טָהוֹר בְּעֵינָיו, וּמִצֹּאָתוֹ לֹא רֻחָץ.

דּוֹר מָה רָמוּ עֵינָיו, וְעַפְעַפָּיו יִנָּשֵׂאוּ.

דּוֹר חֲרָבוֹת שִׁנָּיו וּמַאֲכָלוֹת מְתַלְּעֹתָיו; לֶאֱכֹל עֲנִיִּים מֵאֶרֶץ וְאֶבְיוֹנִים מֵאָדָם."

- אתה שייך ל דור המקלל את אביו, ולא מברך את אמו

- הדור הזה טהור בעיני עצמו, אינו מודע לפגמים שלו ולכן לא רוחץ את עצמו מצואתו (חטאיו) -

- הדור הזה כל-כך יהיר - כמה רמות הן עיניו של בני הדור הזה, ועפעפיו מתנשאים בשחצנות -

- הדור הזה משחיז את שיניו כמו חרבות ואת מלתעותיו כמו מאכלות (סכינים), כדי לאכול עניים ולהאביד אותם מהארץ, לאכול אביונים ולסלק אותם מחברת בני האדם.

עצות

התדרדרות רוחנית של דור שלם מתחילה מחוסר-כבוד לדור ההורים.

הקטע מתאר ארבעה עוונות, ומלמד שיש קשר סיבתי בין העוונות לבין עצמם:

- כאשר הדור אינו מכבד את הדור הקודם - "דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך", הם אינם מקבלים מהוריהם דברי מוסר ותוכחה, ובטוחים שהם בסדר ואין כל רע במעשיהם - "דור טהור בעיניו ומצואתו לא רוחץ" (בעיניו = מנקודת מבט אישית-סובייקטיבית). יש כאן רמז: ההורים הם הראשונים שרוחצים את האדם מצואתו כאשר הוא תינוק (ראו יחזקאל טז4: "וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אֹתָךְ לֹא כָרַּת שָׁרֵּךְ וּבְמַיִם לֹא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ וְהָחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ"). כאשר האדם מזלזל בהוריו, הוא נשאר מלוכלך ומטונף בעוונות, וכך גם הציבור.

- כאשר הדור אינו מתרגל לשים לב לפגמים בחברה ולתקן אותם, התוצאה היא גאווה והתנשאות - "דור מה רמו עיניו, ועפעפיו יינשאו".

- וכאשר הדור מתרגל להתגאות ולהסתכל רק למעלה - להעריץ רק את האנשים המצליחים לטפס למעלה בסולם החברתי - הוא מתרגל להתעלם מהעניים והחלשים, לרמוס אותם ולגזול אותם: "דור חרבות שיניו ומאכלות מתלעותיו, לאכול עניים מארץ ואביונים מאדם".

פסוק שמופיע בהמשך הפרק מקשר בין עיניים לבין זלזול בהורים, משלי ל17: "עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּז לִיקֲּהַת אֵם - יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר".

כשהדור הצעיר מסתכל על דור ההורים בעין מזלזלת ולועגת, הוא נעשה טהור בעיניו ו מה רמו עיניו. והסוף יהיה, שהדור הבא - הבנות של דור מרושע זה - גם הן יזלזלו בהוריהן ולא יקברו אותם, או שיוציאו את גופם מקבריהם, ויתנו אותם למאכל לעוף השמים. וכך, אותה עין שלעגה להוריה, בסוף תיאכל ע"י ציפורים.

הקבלות

על-פי התורה, כבוד להורים הוא חיוני להישרדות של עם ישראל בארצו, שמות כ11: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ, לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ". על-פי ספר משלי, כבוד להורים הוא חיוני גם לשלמות הרוחנית של הדור. ראו "עצות".

הפסוק דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ מזכיר את ישעיהו ד4: "אִם רָחַץ ד' אֵת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן, וְאֶת דְּמֵי יְרוּשָׁלִַם יָדִיחַ מִקִּרְבָּהּ; בְּרוּחַ מִשְׁפָּט, וּבְרוּחַ בָּעֵר"; מכיוון שהדור מזלזל בהוריו ונשאר מלוכלך, ה' יצטרך לרחוץ אותם בעצמו.

דקויות

מהי המשמעות של ארבעת התיאורים המתחילים במילה דור?

1. ייתכן שהמחבר פשוט רצה למתוח ביקורת על אנשי דורו;

  • אולם, אם כך, לא ברור מדוע נכתבו הדברים בתנ"ך, והרי איננו יודעים באיזה דור מדובר, ואין אפשרות להסיק מכאן מסקנות לימינו.

2. ייתכן שהקטע קשור לפסוק הקודם, משלי ל10: "אַל תַּלְשֵׁן עֶבֶד אֶל אדנו[אֲדֹנָיו] פֶּן יְקַלֶּלְךָ וְאָשָׁמְתָּ", ומשמעותו היא: "לפני שאתה מלשין על עבד שהפר את חובתו לאדוניו, שים לב לעבירות המוסריות - החמורות יותר - של הדור שאתה שייך אליו"  (פירוט).

3. ייתכן שהקטע קשור לפסוקים הבאים, משלי ל15-17: "לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת - הַב הַב: שָׁלוֹשׁ הֵנָּה, לֹא תִשְׂבַּעְנָה; אַרְבַּע, לֹא אָמְרוּ הוֹן. שְׁאוֹל, וְעֹצֶר רָחַם, אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַּיִם, וְאֵשׁ לֹא אָמְרָה הוֹן. עַיִן תִּלְעַג לְאָב, וְתָבֻז לִיקְּהַת אֵם - יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל, וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר".

בפסוקים אלה נזכרו 4 פורענויות שבאות על העולם -  שאול (מוות), עוצר רחם (עקרות), ארץ לא שבעה מים (בצורת), אש לא אמרה הון (שריפות); וייתכן שהן מכוונות כנגד 4 העוונות שמתוארים בפסוקים שלנו, וכוונת החכם להגיד "כאשר הדור חוטא ב-4 העניינים האלה, באות עליו 4 פורענויות מידה כנגד מידה".  ראו לעלוקה שתי בנות.

תגובות