ראשי > תנ''ך > עובדיה >


עובדיה א

1 חזון עבדיה כה-אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה. 2 הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד. 3 זדון לבך השיאך שכני בחגוי-סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ. 4 אם-תגביה כנשר ואם-בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם-יהוה. 5 אם-גנבים באו-לך אם-שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם-בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות. 6 איך נחפשו עשו נבעו מצפניו. 7 עד-הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו. 8 הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו. 9 וחתו גבוריך תימן למען יכרת-איש מהר עשו מקטל. 10 מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם. 11 ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל-ירושלם ידו גורל גם-אתה כאחד מהם. 12 ואל-תרא ביום-אחיך ביום נכרו ואל-תשמח לבני-יהודה ביום אבדם ואל-תגדל פיך ביום צרה. 13 אל-תבוא בשער-עמי ביום אידם אל-תרא גם-אתה ברעתו ביום אידו ואל-תשלחנה בחילו ביום אידו. 14 ואל-תעמד על-הפרק להכרית את-פליטיו ואל-תסגר שרידיו ביום צרה. 15 כי-קרוב יום-יהוה על-כל-הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך. 16 כי כאשר שתיתם על-הר קדשי ישתו כל-הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו. 17 ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם. 18 והיה בית-יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא-יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר. 19 וירשו הנגב את-הר עשו והשפלה את-פלשתים וירשו את-שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את-הגלעד. 20 וגלת החל-הזה לבני ישראל אשר-כנענים עד-צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב. 21 ועלו מושעים בהר ציון לשפט את-הר עשו והיתה ליהוה המלוכה.

ראשי > תנ''ך > עובדיה >


תוספות ותגובות