ראשי > תנ''ך > איוב >


איוב טו

1 ויען אליפז התימני ויאמר.
2 החכם יענה דעת-רוח וימלא קדים בטנו.
3 הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא-יועיל בם.
4 אף-אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני-אל.
5 כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים.
6 ירשיעך פיך ולא-אני ושפתיך יענו-בך.
7 הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת.
8 הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה.
9 מה-ידעת ולא נדע תבין ולא-עמנו הוא.
10 גם-שב גם-ישיש בנו כביר מאביך ימים.
11 המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך.
12 מה-יקחך לבך ומה-ירזמון עיניך.
13 כי-תשיב אל-אל רוחך והצאת מפיך מלין.
14 מה-אנוש כי-יזכה וכי-יצדק ילוד אשה.
15 הן בקדשו לא יאמין ושמים לא-זכו בעיניו.
16 אף כי-נתעב ונאלח איש-שתה כמים עולה.
17 אחוך שמע-לי וזה-חזיתי ואספרה.
18 אשר-חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם.
19 להם לבדם נתנה הארץ ולא-עבר זר בתוכם.
20 כל-ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ.
21 קול-פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו.
22 לא-יאמין שוב מני-חשך וצפו הוא אלי-חרב.
23 נדד הוא ללחם איה ידע כי-נכון בידו יום-חשך.
24 יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור.
25 כי-נטה אל-אל ידו ואל-שדי יתגבר.
26 ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו.
27 כי-כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי-כסל.
28 וישכון ערים נכחדות בתים לא-ישבו למו אשר התעתדו לגלים.
29 לא-יעשר ולא-יקום חילו ולא-יטה לארץ מנלם.
30 לא-יסור מני-חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו.
31 אל-יאמן בשו נתעה כי-שוא תהיה תמורתו.
32 בלא-יומו תמלא וכפתו לא רעננה.
33 יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו.
34 כי-עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי-שחד.
35 הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה.

ראשי > תנ''ך > איוב >


תוספות ותגובות