באיזה סדר נולדו בני נוח?

קוד: באיזה סדר נולדו בני נוח? בתנ"ך

סוג: התאמה1

מאת: אראל

אל:

לנוח היו שלושה בנים - שם, חם ויפת. מי היה הבן הבכור?

באופן מפתיע, התורה נותנת מידע דו-משמעי.

ישנו פסוק המתייחס בפירוש לשאלה זו, בראשית י21: "וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם הוּא, אֲבִי כָּל בְּנֵי עֵבֶר, אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל", אולם הפסוק הוא דו-משמעי:

1. אפשר להבין ששם הוא אחיו הגדול של יפת,

2. ואפשר להבין ששם הוא אחיו של יפת שהוא הבן הגדול. 

גם המידע המגיע מפסוקים אחרים הוא דו-משמעי:

1. ברוב הפסוקים המתארים את בניו של נוח, הסדר הוא שם-חם-יפת, כלומר, שם הוא הבן הגדול:

• בראשית ה32: "ויהי נח בן חמש מאות שנה, ויולד נח את שם את חם ואת יפת"
• בראשית ו10: "ויולד נח שלשה בנים, את שם את חם ואת יפת"
• בראשית ז13: "בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה"
• בראשית ט18: "ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען"
• בראשית י1: "ואלה תולדת בני נח שם חם ויפת ויולדו להם בנים אחר המבול"

2. מצד שני, על-פי חישובי השנים, ניתן דווקא להסיק ששם הוא לא הבן הגדול:

• בראשית יא10: "אלה תולדת שם: שם בן מאת שנה, ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול": שם היה בן 100 שנה כשהוליד את ארפכשד שנתיים אחרי המבול, כלומר, הוא היה בן 98 שנה במבול.
• בראשית ז6: "ונח בן שש מאות שנה, והמבול היה מים על הארץ" - נוח היה בן 600 במבול, ושם היה בן 98 במבול, מכאן ששם נולד כשנוח היה בן 502.
  
• בראשית ה32: "ויהי נח בן חמש מאות שנה, ויולד נח את שם את חם ואת יפת" - נוח התחיל להוליד את שלושת בניו כשהיה בן 500; הבן הגדול נולד כשנוח היה בן 500.
  
• מכאן, שם לא יכול להיות הבן הגדול!
• מכאן, פירוש הביטוי "אחי יפת הגדול" הוא, שיפת הוא האח הגדול.
  

אם כך, מדוע בכל הרשימות מופיע שֵם ראשון? ע"פ רש"י וחז"ל, התורה סידרה את בני נוח לפי סדר החשיבות הרוחנית ולא לפי הגיל; שם היה הבן הצעיר אך מבחינה רוחנית היה חשוב יותר ולכן נזכר ראשון.

התופעה שנרמזת כאן חוזרת גם בהמשך ספר בראשית - דווקא הבן הצעיר הוא החשוב ביותר מבחינה רוחנית, ולכן הוא תופס את המקום המרכזי: יצחק לעומת ישמעאל, יעקב לעומת עשו, יוסף לעומת שאר בני יעקב, יהודה לעומת שאר בני לאה, ועוד.

עם זאת, הפסוק "אחי יפת הגדול" לענ"ד מעומעם בכוונה, כדי ללמדנו ששניהם - שם ויפת - גדולים וחשובים, כל אחד בתחומו. ע"פ חז"ל, שם מסמל את עולם הרוח והשכל, ויפת מסמל את עולם החומר והיופי; הלוואי שנזכה ותהיה אחווה בין שני העולמות, וכל אחד יכיר את גדולתו וחשיבותו של אחיו.