אבא פרש בשיא

אבא ז"ל נפטר באופן פתאומי, בגיל 55 בלבד. למרות ההלם והכאב האינסופיים, אנו לא שוכחים את הדברים הטובים להם זכה בחייו.

אומרים על כמה ספורטאים דגולים (אחד מהם, נדמה לי, הוא פֶלֶה הברזילאי), שהם החליטו לפרוש ממקצועם כאשר היו בשיא הקריירה שלהם, כדי שהקהל יזכור אותם כפי שהיו בשיאם.

גם אבא ז"ל פרש מהעולם הזה כשהוא בשיאו:

• מבחינה בריאותית הוא היה בריא, חזק ורענן עד יומו האחרון, תמיד עזר לאחרים - גם לזקנים וגם לצעירים, ולא נזקק לעזרה מאיש; כמו משה רבנו, ש" לא כהתה עינו ולא נס ליחו ".

• מבחינה משפחתית - אבא הספיק לראות הרבה שמחות בשנה האחרונה - חתונות של הבן ושל הבת, טיולים עם המשפחות החדשות, ובלילה האחרון - מסיבה מיוחדת , שבה סיכם את השגיו, מעין "מסיבת פרידה".

• נפטר יומיים אחרי יום ההולדת: אבא ז"ל נולד בי"ז באייר, אבל בי"ז באייר השנה הוא עוד היה בחו"ל, ונדרשו לו עוד יומיים כדי לחזור מחו"ל, לדווח על הנסיעה במפעל ולחגוג מסיבת יום-הולדת. גם בכך הוא קצת דומה למשה רבנו, שנולד ונפטר בז' באדר.

• מבחינת העבודה - אבא הספיק להגיע לתפקיד בכיר ב"חישולי כרמל", ראה את המפעל האהוב עליו יוצא מהמיתון (כך אמר במסיבה בלילו האחרון - "אנחנו כבר יצאנו מהמיתון"), מקבל הזמנות ומגייס עובדים.

• מבחינת המדינה - אבא שירת במילואים במסירות, וזכה לקבל תעודת הצטיינות ביום העצמאות כשפרש ממילואים בגיל 50, והועלה אז לדרגת רב-סרן.

אמנם, הנחמה האמיתית תהיה רק בתחיית המתים.