קוד: שד"ל בראשית יד בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: הקלדה: ברק רוזנפלד
אל: מימון: בעילום שם
[א] אלסר
: לא נזכר במקום אחר ואיננו נודע.
אריוך
: היה ג"כ שם רב הטבחים של נבוכדנצר (דניאל ב' י"ד).
מלך גוים
: דעת אחדים, שהוא גליל הגוים (ישעיה ח' כ"ג ), וגזניוס דוחה סברה זאת באמרו כי נקרא כן גליל הגוים אחר שישבו ישראל בארץ כנען, מפני שנשארו באותו גליל עובדי אלילים. ואעפ"י כן אין להכחיש כי נמצא אומה נקראת גוים גם קודם בוא ישראל בארץ כנען, כי כתוב
ביהושע (י"ב כ"ג ) מלך גוים לגלגל, וגזניוס אומר כי גם ביהושע אין גוים שם האומה, אלא שם כנוי שכינו אותם ישראל וזה רחוק מאד בעיני, ובהפך נ"ל שהיתה אומה שנקראת כן בא"י וגם אחרת בארץ אחרת. וייתכן שנקבצו מאומות רבות בארץ אחת, כדברי בראשית רבא (פ' מ"ב ד) שהביא
רש"י .
[ב] היא צער
: לפי שזו לבדה היתה קיימת בימי משה, שלא נהפכה במהפכת סדום, לכך הזכיר השם שהיו קוראים לה בימיו. ומה שלא הזכיר שמו של מלך בלע אולי כי המלכים האחרונים שמלכו בסדום ועמורה אדמה וצבויים היו מפורסמים לרשעתם, וע"כ קראו להם כינויים המורים על רשעתם (ברע ל' רע, ברשע ל' רשע, ושנאב ושמאבר אולי כפי
רש"י , ואולי להוראה אחרת בלתי ידועה לנו), אבל מלך צער לא היה כל כך רשע (וגם בני עירו לא היו כל כך רשעים ולפיכך ניצולו), ע"כ לא היה מפורסם בכינוי פרטי.
[ג] כל אלה
: מלך סדום ועמורה וכו'.
עמק השדים
: כך היה שמו קודם שתיחרב הארץ ההיא
. ים המלח
: כל ים הוא מלוח, אלא שבלה"ק נקרא ים גם אגם גדול, כמו ים כנרת, ועוד ים סדום הוא מלוח הרבה מאד מכל שאר ימים.
[ד] עברו
: העלו לו מס ומנחה.
ושלש עשרה
: ובשלוש עשרה כלומר ובשנת שלוש עשרה, כן דעת רשב"ג בבראשית רבא (פ' מ"ב) ותרגום ירושלמי וראב"ע ואחרים, אבל רבי יוסי (בסדר עולם ובבר' רבא) ואנקלוס
ורש"י פי' שהמרידה נמשכה י"ג שנה.
[ה] בא כדרלעמר
: הנכון כדעת דון יצחק, כי כדרלעמר וחבריו לא באו על מלכי סדום ועמורה אלא על הרפאים וחבריהם, ומלך סדום שכבר מרד בהם בשנה הקודמת ולא נתן המס, כשראה אותם חוזרים לארצם בביזה רבה נפל עליהם פתאום, כסבור לקחת את כל השלל.
את רפאים
: שם אומה שכבר נכרתה בימי משה, ככתוב כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים (דברים ג' י"א ). והוא היה מולך בעשתורת ובאדרעי היא ארץ הבשן אשר היתה לחצי שבט המנשה.
הזוזים
בהם
: לא נודעו.
האימים
: נזכרו בדברים ב' י' והיו יושבים בארץ מואב.
[ו] החורי
: היושבים בשעיר קודם שיירשום האדומיים.
איל פארן
: איל שם אילן כמו כי יבושו מאילים אשר חמדתם (ישעיה א' כ"ט ) (רמב"ן והמתרגם האלכסנדרי וגזניוס) ונקרא המישור על שם האילן, כמו אלון מורה, אלוני ממרה.
פארן
: חלק מערב מדברית.
[ז] וישובו ויבאו
: ואח"כ באו;
היא קדש
: כך היה שמה בימי משה, ותירגם אנקלוס רקם.
שדה העמלקי
: הארץ אשר היתה אח"כ לעמלק והיא בין מצרים לכנען.
חצצון תמר
: נקרא אח"כ עין גדי והיו שם תמרים הרבה.
[י] ועמק השדים
: הסיפור קיצר והכוונה כי כדרלעמר וחבריו ניצחו מלך סדום וחבריו עד שהוכרחו לנוס.
בארות חמר
: שהיו לוקחים משם המר, ואולי ריקנים היו או שהיה החמר קשה, כי לא טבעו בו.
ויפלו שמה
: ברצונם, להיסתר על דרך (למטה כ"ד ס"ד ) ותפול מעל הגמל.
[יב] והוא יושב בסדום
: בתחילה נטה אוהלו קרוב לסדום, אבל אח"כ ישב בעיר סדום עצמה ועי"כ בזזו את כל רכושו.
[יג] הפליט
: בה"א הידיעה, אולי מעטים נשארו, ע"ד ובא הארי (ש"א י"ז ל"ד ), להיות האריות בלתי מצויים ביישוב אומרים: בא האריה, לא: בא אריה, שטעמו אריה אהד, ומשמעו כי אחרים הרבה מצויים שם מלבדו.
לאברם העברי
: שבא מעבר הנהר והיה נכרי בארץ, והיו קוראים אותו בשם זה ובו היה נודע; והנה הפליט שהיה מאנשי סדום ועמורה, היה יודע כי לוט היה נכרי ועברי, ע"כ הלך והגיד לאברהם העברי, כי אמר אולי ממשפחתו הוא ויתעורר לבוא לעזרתו. גם נראה כי להיות אנשי סדום רעים ושנואים לכל, ידע הפליט כי לא יימצא מי שיתעורר לבוא להושיעם, ע"כ הלך אצל קרובי לוט שלא היה סדומי ואמר אולי יש לו אוהבים שיתעוררו להושיע לו, ומתוך כך יצילו את אנשי סדום. ואולי (כדעת מוהר"ר אברהם מיינסטער) הפליט היה מאנשי לוט, ולפיכך הלך אצל אברהם, ולפיכך נזכר בה"א הידיעה כי הוא לבדו נשאר מאנשי לוט.
[יד] וירק
: הוציאם מן הבית לצאת למלחמה (וקרוב לזה תרגום
אנקלוס ); ולשון הרקה הושאלה על הוצאת דבר ממה שהוא בתוכו, וזה שהיה הדבר בתוכו נשאר ריק, כמו שכתב רש"י על אריק חרבי (שמות ט"ו ט' ) וכן כאן וירק את חניכיו, הוציאם החוצה.
חניכיו
: מחונכיו והוא פעיל, כמו משיח, וכן ילידי ביתו.
עד רן
: איננה ליש הנקראת דן בימי השופטים (שופטים י"ח ז' ) אלא מקום אחר, כי אפי' לדעת האומרים שנוסף אחר ומן, לא ייתכן זה, כי אז היה ראוי שיהיה כתוב וירדף עד ליש היא דן, ואז היה אפשר לומר מילים "היא דן" נוספות, אבל שיגיה אדם ויחליף מילה בתורה, לא ראינו ולא שמענו.
[טו] משמאל
: מצפון, כי מזרח נקרא פנים וקדם, מערב אחור, דרום ימין ותימן, וצפון שמאל.
[יז] עמק המלך
: כן היה העמק ההוא נקרא בימי משה, והוא נזכר
בשמואל ב' י"ח י"ח ; ולענין מלת ריס הנזכרת בתרגום אנקלוס עיין יומא פרק ו' משנה ד', ורע"ב ותי"ט.
[יח] מלכי צדק מלך שלם
: אולי היא ירושלם (הנקראת ג"כ שלם ויהי בשלם סכה תהלים ע"ו ג'), כי ראינו
ביהושע (י' א' וגו ) אדוני צדק מלך ירושלם, נראה שהיה מנהג מלכי העיר ההיא להיקרא על שם הצדק, ואולי זאת כוונת צדק ילין בה (ישעיה א' כ"א ) (הרמב"ן ואחרים). והיירונימוס כתב שעיר אחרת היתה בימיו הנקראת שלם והיא קרוב לבית שאן והיו מראים בה חרבות ארמון גדול, שהיו אומרים שהוא בית מלכי צדק: ויש אומרים כי שלם היה שם המחוז שהיו בו ערים רבות, שכם ושילה ונוב וגבעון וגם ירושלם (נתיבות השלום).
והוא כהן לאל עליון
: היה דרך קצת המלכים בימי קדם להיות ג"כ כהנים. ומלכי צדק היה כהן לאל עליון שהיה אצלם גדול משאר אלוהות, כמו שהיה יופיטר אצל היונים והרומיים, ואין ראיה מזה שלא היה מודה בע"ז.
[כ] מגן
: נתן והסגיר, כמו איך אתנך אפרים אמגנך ישראל (הושע י"א ח' ) (רש"י ).
[כב] הרמתי ידי
: דרך שבועה, כמו וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם (דניאל י"ב ו' ).
הרימותי
: מרים אני עכשו, וכן בי נשבעתי (למטה כ"ב ט"ו ) נשבע אני עכשו (רש"י וראב"ע).
[כג] אם
: ל' שבועה, והכוונה שלא אקח;
מחוט
: אמר ר' וואלף היידנהיים שהכוונה על חוטין שקושרים בהם השער, כמו שאמרו בשבת (דף נ"ז ע"א) חוטי צמר וחוטי פשתן שבראשי הבנות, ולפי זה הזכיר החלק היותר קטן וקל שעל האדם מכף רגל ועד ראש.
[כד] בלעדי:
הוא הנפרד מן בלעדי ואין יו"ד לכינוי (רד"ק), כמו אזי, וטעמו בל עוד, לא עוד, לא זולת, לא אקח מכל אשר לך מאומה, רק אשר אכלו הנערים וגו'.