פירוש שד"ל על במדבר פרק יד

קוד: שד"ל במדבר יד בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: הקלדה: ליאת חומסקי

אל: מימון: אראל סגל

פרק י"ד

 

[ה]ויפול משה : כשראו משה ואהרן הסכמת העדה לפרוק עול ד' ונביאו מצוארם, הבינו שאם ידברו דבר ישתיקום ולא יטו אזנם לדבריהם, לפיכך נפלו על פניהם לפניהם, והיה זה כבקשת רשות לדבר, ואח"כ יעשו מה שירצו; וכן עשה משה בעדת קרח, וישמע משה ויפול על פניו וידבר אל קרח ( למטה ט"ז ד' ה') אבל כאן כשראו יהושע וכלב את משה ואת אהרן משפילים מעלתם לפני העם, בערה ברוחם אש ה' וקרעו בגדיהם ולא הניחו להם שידברו, ודיברו הם בשבילם.

[ט] סר צלם : אין להם דבר שיגן עליהם, ואנחנו בהפך ה' אתנו. במקומות החמים מה שהוצרכו בני אדם תחילה הוא מה שיגן עליהם מן החמה, ע"כ קראו "צל" לכל דבר המגין. צל נקרא הגוף המביא צל.

[יג] ושמעו מצרים וגו': המצרים ידעו שהעלית בכחך, ויושבי א"י שמעו שאתה בקרב העם הזה וגו', והנה אלה יאמרו לאלה.

[יד] ואמרו אל יושב הארץ הזאת : המצרים יודעים שאתה אוהב ישראל, כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו, והכנענים יודעים מה שאהבת אותם במדבר, כי שמעו כי אתה ה' בקרב העם הזה וכו', והנה המצרים יאמרו אל הכנענים מה שראו בעיניהם (כי העלית בכחך וכו'), והכנענים יגידו להם מה שאהבת אותם במדבר, ואם תהרוג את ישראל, אז אלו ואלו, המצרים והכנענים וגם שאר אומות העולם אשר שמעו את שמעך, יאמרו: מבלתי יכולת וגו', כי לא יוכלו לומר שהרגתם בשנאה, כי ראו ושמעו שאתה אוהב אותם, א"כ יאמרו כי מאהבתך אותם הרגתם, כדי שלא ייפלו ביד אויביהם, וזה מבלתי יכולת בך להוריש אותם. והנה "ואמרו אל יושב הארץ", ענינו יאמרו אל הכנענים מה שנזכר קודם לכן, כי העלית וגו': ו"שמעו כי אתה ה'" חוזר אל "יושב הארץ הזאת", הם הכנענים ששמעו השגחת ה' על ישראל במדבר, והושמטה מילת אשר (יושב הארץ אשר שמעו). נראה אתה ה': שיעורו: נראה הוא לשון עבר לנסתר, והוא כאן פועל סתמי, אשר ביארתי ענינו ב"בכורי העיתים" תקפ"ז עמוד קע"ח; ואחר מילת נראה הושמטה מילת כי, על דרך מדוע ראיתי המה חתים ( ירמיהו מ"ו ה' ) שענינו ראיתי כי המה חתים; והוי"ו במילת ועננך איננה לחיבור, אלא לפירוש, נראה כי אתה ה' כלומר ועננך עומד עליהם, עיין מה שכתבתי בראשית י"ג י"ח. אשר עין בעין: עיין "ביכרוי העיתים תקפ"ז ע' 180.

[טו] והמתה את העם הזה וגו': כמו והכית את מדין כאיש אחד (שופטים ו' ט"ז). בנקלה כאילו היה איש אחד, וכן כאן ידעתי כי לא יקשה עליך להמית את כל העם הזה מלהמית איש אחד. אשר שמעו את שמעך: המצרים והכנענים, וגם שאר האומות, כי אלה שמעו מאלו מה שלא ראו בעיניהם, והנה כולם ידעו שאתה אוהב העם הזה ולא יוכלו לחשוב שהרגת אותם בחמה ויצטרכו לומר מבלתי יכלת וגו'.

[יז] יגדל נא כח : בעיני האומות, שלא יאמרו מבלתי יכולת, וזה תעשה אם תסלח כמו שדיברת.

[כ] סלחתי כדברך : הסליחה היתה לגמרי, כי לא מתו אלא כמות כל אדם בבוא יומם, ועם כל זה לא יראו את הארץ, כי זו מתנה ואינם ראוים לה.

[כא] ואולם וגו': אם היה טעמו כתרגום רמבמ"ן כמו שאני חי וכמו שכבודי מלא כל הארץ, היל"ל: ומלא, לא: וימלא, אבל הוא מאמר מוסגר והוא דרך גיזום כאדם הנשבע בנפשו ומכניס מאמר אחר בתוך שבועתו, והכוונה חי אני, כי אמנם כל הארץ צריך שתהיה מלאה כבודי ולא יהיה שמי מחולל אפי' שעה אחת, מה שהיה אם לא יהיו האנשים נענשים.... כי כל האנשים וכו' וכו'. לדעת הרמב"ן חי אני וימלא וכו' ל' שבועה וקללה, והכוונה לא חי אני ולא ימלא וכו' אם יראו. המבאר נשתבש ואמר כי וימלא כבוד ה' את כל הארץ   הוא כמו וימלא את החכמה (מ"א ז' י"ד), והדבר בהפך, כי חירם הוא המתמלא והכבוד הוא הממלא. לדעת תלמידי מוהר"ר דוד חזק הכוונה חי אני שימלא כבוד ה' את כל הארץ, ואח"כ פירש חי אני כי כל האנשים וכו'.

[כד] אשר בא שמה : היא חברון, שנ' ( למעלה י"ג כ"ב ) ויבא עד חברון, אבל יהושע לא בא לבדו בשום מקום ולא הוצרך להזכירו בייחוד.

[כה] וסעו לכם : מאחר שיראתם כל כך מהעמלקי והכנעני, אין אתם כדאי לעלות אליהם, אלא פנו אל המדבר.

[כז] עד מתי לעדה : עד מתי תהיה להם הוייה,על דרך עדיין יש לזה בעולם   (שבת ל"א ע"א). העדה הרעה הזאת: אינם המרגלים, אלא הקהל, וסוף הענין מוכיח, אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו. והנה אחר שהתפלל משה ואמר לו סלחתי, חזר הדיבור לו ולאהרן (שלא ידע מזה דבר), ואמר להם ראויים אלו ליאבד מן העולם, אך אאריך להם וימותו במשך מ' שנה. מלינים: אע"פ שהוא הפעיל אינו אלא פועל עומד כמו למטה (י"ז כ' ) אשר הם מלינים עליכם, וכן כאן (פסוק כ"ט) אשר הלינותם עלי.

[לג] ובניכם יהיו רועים : לא אמר תועים, כי היה להם ה' למנהיג.

[לד] יום לשנה וגו' : כן דעת בעל הטעמים ונכון מאוד. וידעתם את תנואתי:"הניא אותה" (למטה ל' י"ב) ענינו ביטול רצון אחרים, אף אכן התקוממו נגד רצונו באמרם (פסוק ד'): נתנה ראש ונשובה מצרימה.

[לז] לפני ה' : לפני אוהל מועד

[מא] והיא לא תצלח : למה תעשו זאת מאחר שלא תצלח. למה זה: עיקר ענינו הוא לא יועיל.

[מד] ויעפילו : בדברים ( א' מ"ג): ותזידו. והנה ויעפילו מענין עפל (ישעיה ל"ב י"ד ) ועפלים (ש"א ה' ט' ) התנשאות הלב בבטחונו, וכן הנה עפלה לא ישרה נפשו בו ( חבקוק ב' ד') הרשע העריץ נפשו מתנשאה לאמר אוסיף להתגבר תמיד, אך לא ישרה נפשו בו, איננה בשקט ובמישור, איננו בטוח בהצלחתו, אבל הצדיק באמונתו יחיה, סמוך לבו לא יירא, ואף כי כשיחשוב הצדיק כי היין בוגד ושכירות לב עריצים תמיתם, וגבר יהיר לא ינוה, לא יתקיים במשכנו על מושבו ועל כנו, אשר הרחיב וגו'.

[מה] ויכום ויכתום עד החרמה : ייתכן כדעת ראזנמילר החרמה הזאת היא היא הנקראת חרמה למטה כ"א ג', וכן נראה גם דעת חז"ל שאמרו (תנחומא חוקת י"ח) (עיין רש"י למטה כ"א א') יושב הנגב זה עמלק.

 

תגובות