קוד: שד"ל במדבר טז בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: הקלדה: ליאת חומסקי
אל: מימון: אראל סגל
פרשת קרח
[א]ויקח קרח
: מקנא היה קרח במשה, ועכשו לקח השעה שהיו ישראל מצטערים על גזרת המרגלים והחרמה, והוציא עצתו לפועל. קרח ועדתו שראו כל המופתים אשר עשה משה, איך ייתכן שלא יאמינו בשליחותו? ואם לא האמינו הם, שהיו עדי ראייה, הלא זה יביא להטיל ספק במשה ולומר שמא מעשיו
מזויפים. אבל האמת הוא כי קרח ואנשי עדתו
לא כפרו במופתים אשר עשה משה ולא היו מייחסים אותם לתחבולות אנושיות
, שהרי אמרו כי כל העדה כולם קדושים
ובתוכם ה', הנה הודו כי ה' בקרב ישראל ושהוא עושה להם אותות ומופתים, אבל קרח ועדתו טעו טעות גדולה מחמת הרגלם בין המצרים עובדי האלילים ולמדו מהם דעות נפסדות בענין האלוהות וההשגחה. והנה קרח ועדתו מאמינים היו כי יש אלהים בישראל וכי האלהים הזה הנקרא ה', נשבע לאבותם להורישם את הארץ, ושהוא העושה להם אותות ומופתים; אבל היו מאמינים כי האל על ידי עבודות מיוחדות הוא כורת ברית עם כהניו וחכמיו היודעים דרכי עבודתו ועושה להם רצונם. והנה האמינו כי משה פועל גבורות בכוח האל, אבל האמינו ג"כ שהאל מתפתה ושומע למשה בעשותו לפניו העבודות הרצויות לו, וא"כ עכשו שהוקם המשכן ונודעו משפטי הקרבנות ודרכי העבודה הרצויים לפני ה', יוכל כל אדם להיות כהן ונביא מבלעדי אהרן ומשה; והנה קרח היה מתנשא לאמר: אני אהיה כהן ונביא, וה' יענה אותי בניסים ונפלאות כאשר ענה את משה ואת אחיו בגדולה, ואני ואחי נהיה להם לנושאי כלים? ומשה ראה את כוונתו ואמר להם: קחו לכם מחתות, ותראו אם העבודה והקטורת היא מקובלת לפניו מצד עצמה, יהיה המקטיר מי שיהיה
, או אם רצון האל הוא שיהיה
המקטיר איש מיוחד הנבחר והחביב לו.
[ג]רב לכם
: רב לכם שבת בהר הזה (
דברים א' ו'
), רב לכם סב את ההר הזה (
שם ב' ג')
רב לכם מכל תועבותכם
(יחזקאל מ"ד ו'
), רב עוד יוסף בני חי
(בראשית מ"ה כ"ח
)-ענינם: די,לא: יותר מדאי. רב לכם, די לכם מה שהשתררתם עלינו עד היום, כי עד עתה היינו צריכים לכם, ומעתה שהוקם המשכן אין לנו צורך בכם; אבל משה השיב
להם
(פסוק ז'
) בענווה ובאחווה רב לכם בני לוי, אתם אחי בני שבטי, יספיק לכם מה שאמרתי לכם קחו לכם מחתות, למען תדעו כי לא תצלח מחשבתכם, שאם לא היה הדבר ברור לי, לא הייתי אומר זה, ועתה חידלו לכם למען ייטב לכם. וכשראה שלא היו חוזרים בהם, חזר והוכיחם בלשון קשה: המעט מכם, ופירש להם שהם נועדים על ה', והוא בלא ספק יענישם.
[ד]ויפול על פניו
: דרך בקשה, שיניחוהו
לדבר ולא יפסיקוהו, כמו למעלה
י"ד ה
.
[ה]וידע ה' את אשר לו
: לא אמר "והודיע", כי לא אמר את זה דרך הגדת העתיד, אלא כמגלה רצונו: מסכים אני עמכם להביא הדבר לפני משפט האל. או אולי הקריאה וידע או וידע בצירי או בקמץ תחת היו"ד, זמן עתיד או עבר מן הקל, כמו עתה דע וראה מה אשיב
שולחי דבר (
שמואל ב כ"ד י"ג)
ענינו החלט, וכן וידע אלהים
(שמות ב' כ"ה).
[יא]לכן אתה וגו'
: מקרא קצר, כפירוש רמבמ"ן, כמו שפירש
רש"י (בראשית ד' ט"ו)
לכן כל הורג קין. ותלמידי שבתי אנקונא אומר כי מילת הנועדים מושכת עמה מילת "נועדים", אתה וכל עדתך נועדים, נועדים על ה', ואולי לכך נתכוון רש"י.
מה הוא:
מאליו לולא רצון האל.
[יג]כי תשתרר עלינו
:לשלוח לקרוא לנו כמלך.
גם תשתרר:
כמו (
בראשית מ"ו ד'
) אנכי אעלה גם עלה.
[יד] האנשים
ההם
: דרך כינוי, כמו אפס כי נאץ נאצת את אויבי ה'
(שמואל ב' י"ב י"ד);
ומוהר"ר דוד חזק מפרש, אתה מנקר עיני האנשים
ההם, והם שאר ישראל, אך אל תחשוב שאנחנו כמוהם, התחשוב בדברך עמנו שאתה מדבר עמהם ומנקר עיניהם?
[טו]אל תפן אל מנחתם
: קודם שיאמר להם שיקחו
המחתות ויקטירו הקטורת, התפלל באזני כל העם שלא ירצה ה' את מנחתם, כי אין להם שום טענה להתרעם עליו, כי הוא מעולם לא השתרר עליהם להנאת עצמו.
[יח]ויקחו איש מחתתו
: לא המתינו עד למחר, אלא מיד ויקחו איש מחתתו.
[יט]עליהם
: על ידם; אבל לדעת רש"י ואחרים עליהם פירושו נגדם, שגם רוב העם נתפתו אחר קרח.
[כא]הבדלו מתוך העדה הזאת
: הם מקריבי הקטורת, והכוונה שלא יתחבר אהרן עמהם להקטיר גם הוא, מאחר שלא רצו להמתין עד מחר. ומשה חשב שהיה רצון האל להכרית הקהל כולו (או חלק רב מהעם שנתפתו אחר קרח), וה' לא פירש לו הענין, רק אמר לו שילך
אצל קרח דתן ואבירם ויזהיר את העם שיתרחקו
משם, ומשה הלך אל דתן ואבירם (ולא הזכיר קרח, כי לא היה באהלו, כי היה עם מקריבי הקטורת), ובתוך כל החמישים
ומאתים איש וקרח עמהם הקטירו הקטורת ונשרפו. והנה אין ספק כי קרח היה מן הנשרפים (כדעת ראב"ע), כמו שכתוב
(למטה י"ז ה
) למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני ה' ולא יהיה כקרח וכעדתו ועדתו הם החמישים
ומאתים איש מקריבי הקטורת. ומה שכתוב להלן
(כ"ו י)
ותבלע אותם ואת קרח, ענינו אוהל קרח וכל אשר לו, והנה דתן ואבירם לא הקטירו הקטורת כי היו בעצה עם קרח שיהיה
הוא כהן, לא הם, ואולי הם יהיו מלכים או נשיאים
בישראל.
ואכלה אותם:
לא אמר וכליתי, כי עדיין כשמעם תפילת משה היו יכולים לחזור בהם ולהתרחק מן הקטורת.
[כב] אלוקי הרוחות:
הבוחן לבות
האיש אחד יחטא:
לפי הענין לא ייתכן שתהיה הה"א לידיעה, ואין ספק שהיא לתמיהה, וננקדה על דרך ה"א הידיעה, כמו שכתבתי באוהב גר. והחכם ר' משה לנדא נ"י תפש אותי במעמר ואמר, כי התמיהה אינה נופלת על האחד אשר חטא, כי אם על הקצף על כל העדה; וזה שיבוש
, כי בכמה מקומות באה התמיהה בראש המאמר, אע"פ שעיקר התימה אינו אלא בסופו, כמו
(למטה ל"ב ו)
האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה? האני אשביר ולא אוליד אם אני המוליד ועצרתי? (
ישעיה ס"ו ט
).
[כו]בכל חטאתם
: בחטאתם שהם כל כך (גדולים).
[כז]ניצבים:
בחציפות.
[כח] בזאת תדעון כי ה' שלחני לעשות את כל המעשים
האלה
: אין ענינו (כדעת רמבמ"ן והמבאר) שתדעו שאני שלוח האל, כי זה כבר היו מסכימים בו; אבל טעמו כפירוש רש"י לתת לאהרן כהונה גדולה וכו', וכן לתת הלויים משרתי הכהנים וגם ליטול העבודה מן הבכורות, כדברי ראב"ע.
[כט]לא ה' שלחני
: אין הכוונה לומר: מעולם לא הייתי שליח האל, אבל הדבר למד מענינו: לא שלחני לעשות את כל המעשים
האלה, לתת לאהרן כהונה גדולה וכו'.
[ל]ואם בריאה וגו'
: כמו כי ברא ה' חדשה בארץ (
ירמיה ל"א כ"א
) (רשב"ם) ועיין
פירושי על "בראשית
ברא" .
[לד]נסו לקולם
: בשביל הקול היוצא מבקיעת הארץ ונפילת הבתים (
כדעת רש"י
), לא מקול זעקתם, כדעת רשב"ם ורמב"ן.