שירת נשים בתנ"ך

קוד: שירת נשים בתנ"ך

סוג: כלל

מאת: אראל

אל:

במקומות רבים בתנ"ך מדובר על נשים ששרו באזני גברים:
על-פי ההלכה, אסור לגבר לשמוע שיר של אישה; הלכה זו מסתמכת על הפסוק:
איך מסתדרים הפסוקים שקראנו עם הלכה זו?

1. היה אפשר לפרש שהמילה שיר משמעה, כמו בימינו, דיקלום שאינו מלווה בהכרח במנגינה. אולם, הביטוי "כלי שיר", המופיע כמה פעמים בתנ"ך, מלמד שהמילה שיר מציינת, כנראה, זמר ממש, שנהוג ללוותו בכלי נגינה:

2. האיסור שנזכר בתלמוד אינו חד משמעי. יש מקרים שבהם מותר, לפי חלק מהדעות, לשמוע שירת נשים - למשל כאשר כמה נשים שרות יחד. בפסוק משיר השירים, שהבאנו למעלה כמקור לאיסור זה, נזכרה אישה אחת - הכלה המשמיעה את קולה לחתן; אך כששומעים כמה קולות יחד, קשה לזהות קול מסויים מתוך המקהלה והדבר אינו מעורר את היצר באותה מידה (ראו קול באישה ערוה בויקיפדיה). כל הפסוקים שקראנו מתאימים להלכה זו:

3. לפי חלק מהדעות בהלכה, מותר לשמוע שירת נשים כאשר היא מלווה בכלי נגינה, כי אז הקול אינו מודגש. כך הסבירו חכמי החסידות מדוע מרים לקחה את התוף בידה לפני ששרה (ע"פ "פרדס יוסף", בספר "פירושי החסידות לתורה"). ייתכן שגם במקרים שהבאנו למעלה, הזמרות השתמשו ב כלי שיר. כמו כן, לפי חלק מהדעות, מותר לשמוע שירת נשים כאשר השומע אינו מכיר את הנשים, וייתכן שזה היה המצב באירועים הנ"ל. ויש דעות שהאיסור חל רק על גבר הקורא קריאת שמע, כי שמיעת קול אישה עלולה לפגוע בריכוז שלו, אולם במצבים אחרים אין איסור.

4. ולענ"ד, עצם העובדה שהתנ"ך אינו מנסה להתנצל ולהסביר את האירועים הללו, מלמדת שבזמן התנ"ך לא היה כל איסור. ייתכן שהאיסור לשמוע קול אישה נקבע רק בתקופת התלמוד, כחלק ממפעלם הגדול של אנשי הכנסת הגדולה לצמצם את יצר הרע.


תגובות