עמוס ו

1 הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל. 2 עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת-פלשתים הטובים מן-הממלכות האלה אם-רב גבולם מגבלכם. 3 המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס. 4 השכבים על-מטות שן וסרחים על-ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק. 5 הפרטים על-פי הנבל כדויד חשבו להם כלי-שיר. 6 השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על-שבר יוסף. 7 לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים. 8 נשבע אדני יהוה בנפשו נאם-יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את-גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה. 9 והיה אם-יותרו עשרה אנשים בבית אחד ומתו. 10 ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן-הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה.

11 כי-הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים. 12 הירצון בסלע סוסים אם-יחרוש בבקרים כי-הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה. 13 השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים. 14 כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם-יהוה אלהי הצבאות גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד-נחל הערבה.