קוד: חמס= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל: מכתב
השורש
חמס מציין קלקול והשחתה:
יַחְמֹס כַּגֶּפֶן בִּסְרוֹ, וְיַשְׁלֵךְ כַּזַּיִת נִצָּתוֹ" = ילדיו ימותו צעירים, כמו גפן חולה שמקלקלת, משחיתה ומשירה את ענביה כאשר הם עדיין בוסר;
וַיַּחְמֹס כַּגַּן שֻׂכּוֹ, שִׁחֵת מוֹעֲדוֹ; שִׁכַּח ה' בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת, וַיִּנְאַץ בְּזַעַם אַפּוֹ מֶלֶךְ וְכֹהֵן" = ה' קלקל את סוכתו (= בית המקדש).
גם קלקול והשחתה של הכבוד הנשי נקראים חמס:
וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם ' חֲמָסִי עָלֶיךָ, אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ; יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיױךָ'"
כִּי שָׂנֵא שַׁלַּח, אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וְכִסָּה חָמָס עַל לְבוּשׁוֹ, אָמַר ה' צְבָאוֹת; וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם, וְלֹא תִבְגֹּדוּ" (פירוט)
גם עדות שגורמת לקלקול המשפט והצדק:
לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס"
כִּי יָקוּם עֵד חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה"
אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי, כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר, וִיפֵחַ חָמָס"
יְקוּמוּן עֵדֵי חָמָס, אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי יִשְׁאָלוּנִי"
גם גזל והונאה שמקלקלים את הצדק ואת החברה:
וְלֹא יָדְעוּ עֲשׂוֹת נְכֹחָה נְאֻם ה', הָאוֹצְרִים חָמָס וָשֹׁד בְּאַרְמְנוֹתֵיהֶם"
וּפָקַדְתִּי עַל כָּל הַדּוֹלֵג עַל הַמִּפְתָּן בַּיּוֹם הַהוּא, הַמְמַלְאִים בֵּית אֲדֹנֵיהֶם חָמָס וּמִרְמָה"
וגם הקלקול הגדול ביותר - רצח - השחתת החיים:
שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים, כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם"
לָבוֹא חֲמַס שִׁבְעִים בְּנֵי יְרֻבָּעַל וְדָמָם לָשׂוּם עַל אֲבִימֶלֶךְ אֲחִיהֶם אֲשֶׁר הָרַג אוֹתָם וְעַל בַּעֲלֵי שְׁכֶם אֲשֶׁר חִזְּקוּ אֶת יָדָיו לַהֲרֹג אֶת אֶחָיו"
עֲשֵׂה הָרַתּוֹק, כִּי הָאָרֶץ מָלְאָה מִשְׁפַּט דָּמִים, וְהָעִיר מָלְאָה חָמָס" (הכוונה למשפט מעוקל שמוביל לשפיכות דמים).
מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִּהְיֶה וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִהְיֶה מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָם נָקִיא בְּאַרְצָם"
וְחֹטְאִי חֹמֵס נַפְשׁוֹ, כָּל מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת"
"
אל תקנא באיש חמס ואל תבחר בכל דרכיו:
כי תועבת ה' נלוז, ואת ישרים סודו.
מארת ה' בבית רשע, ונוה צדיקים יברך.
אם ללצים הוא יליץ, ולעניים יתן חן.
כבוד חכמים ינחלו, וכסילים מרים קלון."
לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ": כשאדם מתייחס בכבוד לדל או לגדול – הוא לא עושה מעשה לא-צודק באופן ישיר; הוא לא פוגע באף-אחד בידיים; אבל באופן עקיף זה יכול לגרום להטיית תוצאות המשפט (פירוט).
לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה": כשאדם מעוות את המידות הוא לא עושה מעשה לא צודק באופן ישיר – הוא לא ממש גוזל בידיים; אבל באופן עקיף זה גורם לאי-צדק (פירוט).
מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק, וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס" - פיהם של הרשעים מכסה בחמס, קלקול והשחתה, את העולם (פירוט), ולכן:
בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק; וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס" - פיהם של הצדיקים ייחמס, יושחת ויתקלקל, כך שלא יוכלו להזיק (פירוט).
ברוב הפסוקים, "חמס" הוא כינוי כללי למעשה שיש בו השחתה - פגיעה בכבוד, בצדק, ברכוש ו/או בחיים:
אֱלֹהַי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי מֹשִׁעִי מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי...
וּמוֹצִיאִי מֵאֹיְבָי וּמִקָּמַי תְּרוֹמְמֵנִי מֵאִישׁ חֲמָסִיָם תַּצִּילֵנִי"
וַיִּתֵּן אֶת רְשָׁעִים קִבְרוֹ וְאֶת עָשִׁיר בְּמֹתָיו עַל לֹא חָמָס עָשָׂה וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו"
קוּרֵיהֶם לֹא יִהְיוּ לְבֶגֶד וְלֹא יִתְכַּסּוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם מַעֲשֵׂיהֶם מַעֲשֵׂי אָוֶן וּפֹעַל חָמָס בְּכַפֵּיהֶם"
לֹא יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה"
כְּהָקִיר בור[בַּיִר] מֵימֶיהָ כֵּן הֵקֵרָה רָעָתָהּ חָמָס וָשֹׁד יִשָּׁמַע בָּהּ עַל פָּנַי תָּמִיד חֳלִי וּמַכָּה"
כִּי מִדֵּי אֲדַבֵּר אֶזְעָק, חָמָס וָשֹׁד אֶקְרָא; כִּי הָיָה דְבַר ה' לִי לְחֶרְפָּה וּלְקֶלֶס כָּל הַיּוֹם"
כֹּה אָמַר ה': עֲשׂוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עָשׁוֹק וְגֵר יָתוֹם וְאַלְמָנָה אַל תֹּנוּ אַל תַּחְמֹסוּ וְדָם נָקִי אַל תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה"
חמסי ושארי על בבל' תאמר ישבת ציון, 'ודמי אל ישבי כשדים' תאמר ירושלם"
וּפֶן יֵרַךְ לְבַבְכֶם וְתִירְאוּ בַּשְּׁמוּעָה הַנִּשְׁמַעַת בָּאָרֶץ וּבָא בַּשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה וְאַחֲרָיו בַשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה וְחָמָס בָּאָרֶץ וּמֹשֵׁל עַל מֹשֵׁל"
וַיֹּאמֶר אֵלַי 'הֲרָאִיתָ בֶן אָדָם? הֲנָקֵל לְבֵית יְהוּדָה מֵעֲשׂוֹת אֶת הַתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ פֹה, כִּי מָלְאוּ אֶת הָאָרֶץ חָמָס וַיָּשֻׁבוּ לְהַכְעִיסֵנִי וְהִנָּם שֹׁלְחִים אֶת הַזְּמוֹרָה אֶל אַפָּם'"
וְאָמַרְתָּ אֶל עַם הָאָרֶץ 'כֹּה אָמַר ד' ה' לְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לַחְמָם בִּדְאָגָה יֹאכֵלוּ וּמֵימֵיהֶם בְּשִׁמָּמוֹן יִשְׁתּוּ לְמַעַן תֵּשַׁם אַרְצָהּ מִמְּלֹאָהּ מֵחֲמַס כָּל הַיֹּשְׁבִים בָּהּ'"
בְּרֹב רְכֻלָּתְךָ מָלוּ תוֹכְךָ חָמָס וַתֶּחֱטָא וָאֶחַלֶּלְךָ מֵהַר אֱלֹהִים וָאַבֶּדְךָ כְּרוּב הַסֹּכֵךְ מִתּוֹךְ אַבְנֵי אֵשׁ"
כֹּה אָמַר ד' ה': 'רַב לָכֶם נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, חָמָס וָשֹׁד הָסִירוּ וּמִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲשׂוּ, הָרִימוּ גְרֻשֹׁתֵיכֶם מֵעַל עַמִּי נְאֻם ד' ה''"
מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם"
וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה וְיִקְרְאוּ אֶל אֱלֹהִים בְּחָזְקָה וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם"
אֲשֶׁר עֲשִׁירֶיהָ מָלְאוּ חָמָס וְיֹשְׁבֶיהָ דִּבְּרוּ שָׁקֶר וּלְשׁוֹנָם רְמִיָּה בְּפִיהֶם"
עַד אָנָה ידוד שִׁוַּעְתִּי וְלֹא תִשְׁמָע אֶזְעַק אֵלֶיךָ חָמָס וְלֹא תוֹשִׁיעַ?
לָמָּה תַרְאֵנִי אָוֶן וְעָמָל תַּבִּיט וְשֹׁד וְחָמָס לְנֶגְדִּי וַיְהִי רִיב וּמָדוֹן יִשָּׂא...
כֻּלֹּה לְחָמָס יָבוֹא מְגַמַּת פְּנֵיהֶם קָדִימָה וַיֶּאֱסֹף כַּחוֹל שֶׁבִי" (פירוט).
כִּי אַתָּה שַׁלּוֹתָ גּוֹיִם רַבִּיָם, יְשָׁלּוּךָ כָּל יֶתֶר עַמִּיָם; מִדְּמֵי אָדָם וַחֲמַס אֶרֶץ, קִרְיָה וְכָל יֹשְׁבֵי בָהּ...
כִּי חֲמַס לְבָנוֹן יְכַסֶּךָּ וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַן מִדְּמֵי אָדָם וַחֲמַס אֶרֶץ קִרְיָה וְכָל יֹשְׁבֵי בָהּ" (פירוט)
וַיֵּצֵא דָוִיד לִפְנֵיהֶם וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לָהֶם אִם לְשָׁלוֹם בָּאתֶם אֵלַי לְעָזְרֵנִי יִהְיֶה לִּי עֲלֵיכֶם לֵבָב לְיָחַד וְאִם לְרַמּוֹתַנִי לְצָרַי בְּלֹא חָמָס בְּכַפַּי יֵרֶא אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְיוֹכַח"
יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְעַל קָדְקֳדוֹ חֲמָסוֹ יֵרֵד"
ידוד צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ"
מְפַלְּטִי מֵאֹיְבָי אַף מִן קָמַי תְּרוֹמְמֵנִי מֵאִישׁ חָמָס תַּצִּילֵנִי"
רְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי"
בַּלַּע אֲדֹנָי פַּלַּג לְשׁוֹנָם, כִּי רָאִיתִי חָמָס וְרִיב בָּעִיר"
אַף בְּלֵב עוֹלֹת תִּפְעָלוּן, בָּאָרֶץ חֲמַס יְדֵיכֶם תְּפַלֵּסוּן"
חַלְּצֵנִי ה' מֵאָדָם רָע, מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי...
שמרני ה' מידי רשע, מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי; אשר חשבו לדחות פעמי...
איש לשון בל יכון בארץ איש חמס רָע יצודנו למדחפת"
עַל לֹא חָמָס בְּכַפָּי, וּתְפִלָּתִי זַכָּה"
הֵן אֶצְעַק חָמָס וְלֹא אֵעָנֶה, אֲשַׁוַּע וְאֵין מִשְׁפָּט"
הֵן יָדַעְתִּי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם,
וּמְזִמּוֹת עָלַי תַּחְמֹסוּ" - פירוט
אַל תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס, וְאַל תִּבְחַר בְּכָל דְּרָכָיו"
כִּי לָחֲמוּ לֶחֶם רֶשַׁע, וְיֵין חֲמָסִים יִשְׁתּוּ" (פירוט)
מִפְּרִי פִי אִישׁ יֹאכַל טוֹב, וְנֶפֶשׁ בֹּגְדִים חָמָס" - הטובים יאכלו דברים טובים, והבוגדים יאכלו דברים רעים ומקולקלים (פירוט)
אִישׁ חָמָס יְפַתֶּה רֵעֵהוּ, וְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב"
מְקַצֶּה רַגְלַיִם, חָמָס שֹׁתֶה; שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל" - השולח דברים ביד השליח הלא-נכון, "ישתה" קלקול והשחתה, כי השליח יקלקל את השליחות (פירוט)
וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס...
ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לִפְנֵי כי מלאה הָאָרֶץ חָמָס מפניהם והנני משחיתם את הָאָרֶץ" : חמס מקביל להשחתה. במה בדיוק התבטאה ההשחתה? - ע"פ חז"ל (במדרש בראשית-רבה), החטא העיקרי של דור המבול היה העריות, כפי שכתוב בפסוק קודם (בפרשת בני הא-להים) "
ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו" ופירשו אותו – "מכל -- אפילו אשת איש", כלומר – הם פירשו שבני השרים והשופטים היו גוזלים נשים מרעיהם; במעשה הזה יש גם גזל וגם ניאוף, גם השחתה בין אדם לחברו וגם השחתה בין אדם למקום. { אמנם, ע"פ הפשט ייתכן שאין קשר בין הסיפור על "
בני הא-להים" לבין המבול: בני הא-להים חטאו בגילוי עריות, אבל בני האדם בכלל לא חטאו בעריות אלא רק בגזל; ע' עוד במאמר ' נפילת בני הא-להים '.}
וְכִי תֹאמְרִי בִּלְבָבֵךְ מַדּוּעַ קְרָאֻנִי אֵלֶּה בְּרֹב עונך נִגְלוּ שׁוּלַיִךְ נֶחְמְסוּ עֲקֵבָיִךְ" - לדעתי כאן חמס = גזל, והכוונה "נגזלו הנעליים שכיסו את עקבייך" (פירוט)
הֶחָמָס קָם לְמַטֵּה רֶשַׁע לֹא מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם וְלֹא מֶהֱמֵהֶם וְלֹא נֹהַּ בָּהֶם"
הַמְנַדִּים לְיוֹם רָע, וַתַּגִּישׁוּן שֶׁבֶת חָמָס"
מִתּוֹךְ וּמֵחָמָס יִגְאַל נַפְשָׁם, וְיֵיקַר דָּמָם בְּעֵינָיו"
לָכֵן עֲנָקַתְמוֹ גַאֲוָה, יַעֲטָף שִׁית חָמָס לָמוֹ"
הַבֵּט לַבְּרִית, כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס"