נפילת בני-האלהים

קוד: נפילת בני-האלהים בתנ"ך

סוג: השלמה2

מאת: אראל

אל:

במאמר זה נראה איך הקבלה בין שני קטעים קשים עשויה לעזור לנו להבין את שניהם. ההקבלה מובאת בטבלה שלפניכם:

0. שני הקטעים מתארים ארועים דומים: המלאכים הקרובים אל ה' חטאו, והוא הפך אותם לבני תמותה ("כאדם") והפיל אותם מהשמים. [ שני הארועים גם קשורים לסיפור באיוב א: נזכרו שם "בני אלהים" כמו בבראשית, והם באים "להתייצב על ה'" – כמו "א-להים ניצב בעדת אל" בתהלים ]. שני הארועים לא זהים, כמובן:

אבל הרעיון הכללי דומה.

אפשר ללמוד כמה דברים מההקבלה:

1א. " לא ידון רוחי באדם" – הכוונה לא לאנושות, כי האנושות לא חטאה, אלא למלאכים, שחטאו כאדם, והפכו לבני תמותה כאדם.

1ב. " ידון" = ישפוט: ה' רוצה להתייצב ולשפוט "בקרב אלהים", בקרב יצורים אלהיים. לכן כשהוא רואה שהמלאכים שלו חוטאים כמו אדם – הוא לא מוכן לדון ולשפוט בקרבם, ומפיל אותם מהשמים.

2."והיו ימיו 120 שנה" – הכוונה לא לאנושות כולה (זה לא מתאים לזמן – אחרי שנוח נולד נשארו רק 100 שנה עד המבול) וגם לא לכל אדם בנפרד (אפילו אחרי המבול היו אנשים שחיו יותר מ120 שנה) אלא רק למלאכים, שחטאו כאדם, ולכן ה' הפך אותם לבני תמותה ("כאדם תמותון") – הם לא יחיו לנצח אלא רק 120 שנה.

3. מקור המילה " הנפילים" – ממה שאמר ה' למלאכים " כאחד השרים תפולו". אפשר לפרש שה' הפיל אותם מהשמים כי לא רצה לשפוט בקרבם (1ב), ואפשר לפרש שהם נפלו ממעמדם – מבני אלמוות לבני תמותה (פירושים נוספים למילה ניתן למצוא כאן). לא הבנתי למה דווקא "כאחד השרים".

לפי הפירוש הזה אין קשר בין הסיפור על "בני האלהים" לבין המבול: זה רק ארוע שקרה באותו זמן, וה' רצה לספר לנו עליו כדי שנבין מאיפה באו ה"נפילים".

 

אפשר גם לפרש שה"מלאכים" בשני הקטעים כן היו במקור מגזע האדם, ויש כמה אפשרויות:

1. כמו שנאמר לבני ישראל "בנים אתם לה' א-להיכם" – כך ייתכן שגם לפני המבול היה עם נבחר, ובני העם הזה נקראו "בני האלהים". הם היו גדולים וחזקים במיוחד, ובני אלמוות. אבל הם חטאו ב'התבוללות' – לקחו בנות מעמים אחרים. ולכן הם נפלו ממעמדם והפכו לבני תמותה רגילים, ואפילו פחות מזה – כי הם חיו רק 120 שנה.

2. [ע"פ אחת הדעות מ השיעור של סיגליה ] "האדם" אין הכוונה לבני האדם אלא לאדם הראשון עצמו. "ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה" – הם גילו את סוד השכפול הגנטי ויצרו הרבה עותקים של האדם. אדם היה גדול מאד (לפי מדרש בראשית רבה: אחרי החטא נתמעטה קומתו והוא היה 'רק' בגובה 50 מטר...)  ולכן גם הצאצאים של העותקים שלו היו ענקים; הכינוי "בני הא-להים" מתאים ביותר לעותקים של אדם, כי הרי לאדם לא היו הורים – א-להים יצר אותו.
3. פירוש חיובי יותר לכל הפרשה.

לפי זה (במיוחד לפי האפשרות הראשונה) יש קשר בין הפרשה לבין המבול: התפקיד של העם הנבחר היה להיות "אור לגויים", אבל כשהוא חטא -- הוא כבר לא מילא את תפקידו ואז האנושות התדרדרה, ולבסוף -- "בחשכה יתהלכו, ימוטו כל מוסדי ארץ" -- בא המבול.

את הפסוק בתהלים "אני אמרתי אלהים אתם..." פירשו חז"ל (בתחילת מסכת ע"ז נדמה לי) על עם ישראל – במתן תורה נעשו בנ"י בני אלמוות, ורק כשחטאו בעגל נעשו בני תמותה. ע"פ הפשט לא נראה שהפרק נאמר על חטא העגל, כי החטא בפרק הוא אחר לגמרי -- עיוות המשפט. אבל בהחלט ייתכן שהארוע שקרה פעמיים בהסטוריה, לשני "עמים נבחרים", קרה גם פעם שלישית -- לעם ישראל: ה' הפך אותם לבני אלמוות, כמו מלאכים, אבל הם חטאו ונפלו וחזרו להיות בני תמותה (ייתכן שזה מסביר למה דווקא פרה (אדומה) מכפרת על טומאת מיתה. לפי רש"י הפרה באה לכפר על חטא העגל, ולפי דברי חז"ל חטא העגל הוא החטא שגרם לבנ"י להיות בני תמותה.). וגם משה, רבם של ישראל, נפל ממעמדו -- וחי רק "120 שנה" ("בשגם" בגימטריה = "משה")