במשלי ד 14-19 ישנו קטע המזהיר מפני התחברות עם רשעים:
פסוק 14
בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל תָּבֹא, וְאַל תְּאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ רָעִים.
פסוק 15
פְּרָעֵהוּ, אַל תַּעֲבָר בּוֹ; שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר.
פסוק 16
כִּי לֹא יִשְׁנוּ אִם לֹא יָרֵעוּ, וְנִגְזְלָה שְׁנָתָם אִם לֹא יכשולו [יַכְשִׁילוּ׃]
פסוק 17
כִּי לָחֲמוּ לֶחֶם רֶשַׁע, וְיֵין חֲמָסִים יִשְׁתּוּ.
פסוק 18
וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ, הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם.
פסוק 19
דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה, לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ.
ניתן לפרש את הקטע כולו בכמה דרכים:
1. ייתכן שהקטע מדבר על
לחץ חברתי. הוא פונה לאדם שנמצא בין רשעים, ומרגיש לחץ להתחבר אליהם ולהיות כמותם, ומזהיר אותו:
-
באורח רשעים אל תבוא, ואל תאשר בדרך רעים = אל תלך בדרך שהרשעים הולכים בה; ואם הם מפעילים עליך לחץ -
-
פרעהו = פרוק את העול של הלחץ החברתי,
-
אל תעבור בו = אל תעבור באותה דרך שהם רוצים ללחוץ עליך לעבור בה,
-
שטה מעליו ועבור = גם אם יתייחסו אליך כשוטה, עבור לדרך אחרת (ראו
להיות שוטה ולא רשע).
-
כי לא ישנו אם לא ירעו, ונגזלה שנתם אם לא יכשילו = כי הרשעים עצמם פועלים מתוך לחץ - הם מכורים לרשע ואינם יכולים להירדם בלילה אם לא עשו רע; את הלחץ שהם מרגישים, הם מעבירים אליך, ולכן עליך להתחזק ולפרוק את העול.
-
כי לחמו לחם רשע, ויין חמסים ישתו =ייתכן שהפסוק מתייחס במיוחד לאנשים שמפעילים לחץ חברתי על חבריהם להשתמש בסמים,
החומסים את הגוף והורסים אותו.
-
ואורח צדיקים כאור נוגה, הולך ואור עד נכון היום = בדרכם של הצדיקים יש אור, יש בחירה, אין לחץ;
-
דרך רשעים כאפלה, לא ידעו במה יכשלו = אך בדרכם של הרשעים יש חושך ואפלה, אתה נגרר ללכת לאן שהם מובילים אותך.
2. ייתכן שהקטע מדבר על
הרע במיעוטו. הוא פונה לאדם שקשה לו ללכת בדרך התורה, כי האתגרים שהיא מציבה בפניו קשים ומעייפים, וקורא לו, שלפחות לא יילך בדרכם של הרשעים:
-
באורח רשעים אל תבוא, ואל תאשר בדרך רעים = גם אם אתה לא צדיק, לפחות אל תלך בדרך הרשעים.
-
פרעהו, אל תעבור בו; שׂטה מעליו ועבור = גם אם כבר התחלת ללכת בדרכם של הרשעים, השתדל כמיטב יכולתך לפרוץ ולהתרחק מדרך זו.
עבר = נע דרך מקום במטרה להגיע למקום אחר: הכי טוב
שלא תעבור בדרך רעים כלל, אפילו לא כאמצעי להגיע למטרה אחרת; אבל
אם לא הצלחת, עדיף שרק
תעבור - תשתמש בדרך הרעה כאמצעי בלבד - ואל תהפוך
אותה למטרה.
-
כי לא ישנו אם לא ירעו, ונגזלה שנתם אם לא יכשילו = גם לרשעים אין מנוחה; גם לרשעים יש אתגרים קשים ומעייפים, רק שהאתגרים שלהם הם מסוג אחר - הם מכורים למעשי רשע (ראו
שינה מתוקה).
-
כי לחמו לחם רשע; ויין חמסים ישתו = הם לא יכולים
לעזוב את דרך הרשע - זה כמו אוכל ויין בשבילם - הם מכורים. אז אם קשה לכם
מדי לקיים את אתגרי התורה - לפחות אל תכניסו את עצמכם לדרך הרשעים, כי גם
שם לא תהיה לכם מנוחה.
-
ואורח צדיקים, כאור נוגה; הולך ואור, עד נכון היום =
דרכם של
הצדיקים, גם אם היא קשה, לפחות נמצאת
באור; הם לא צריכים
להסתיר את מעשיהם, אלא להפך - ככל שהזמן עובר, צדקתם מתגלה יותר, כמו
האור
שהולך ועולה מהשחר
עד
אמצע
היום.
-
דרך רשעים כאפילה: לא ידעו במה ייכשלו
=
והרשעים נמצאים כל ימיהם
באפלה, וכשהם נכשלים, אינם מבינים מדוע נכשלו ואינם יכולים לתקן את דרכם ולהתאושש מהכישלון (ראו
דרך רשעים כאפלה).
3. ייתכן שהקטע מדבר על
מחשבות נקם. הוא פונה לאדם שנפגע מהזולת ושוקע במחשבות על נקמה אכזרית, ומזהיר אותו, שהמחשבות הללו גורמות נזק לו עצמו:
-
באורח רשעים אל תבוא, ואל תאשר בדרך רעים = גם אם פגעו בך, אל תעלה בדעתך ללכת בדרך של רשע, רוע ואלימות כדי לנקום במי שפגע בך.
-
פרעהו, אל תעבור בו; שׂטה מעליו ועבור = פרוק את העול של מחשבות הנקם, אל תעבור בדרך זו, הסט את מחשבותיך ממנה ועבור למחשבות אחרות.
-
כי לא ישנו אם לא ירעו, ונגזלה שנתם אם לא יכשילו = כי הרשעים - העוסקים בנקמה - טרודים כל היום וכל הלילה במחשבות על איך להרע ואיך להכשיל את הזולת, אינם מסוגלים לישון שינה עריבה, ובריאותם נהרסת.
-
כי לחמו לחם רשע; ויין חמסים ישתו = הם אוכלים את הרשע כמו לחם, ושותים את החמס כמו יין; המחשבות על מעשי רשע גורמות לגוף לשחרר חומרים רעילים ההורסים ומשחיתים אותו (ראו
הרצון להכשיל הוא רעל נפשי).
-
ואורח צדיקים, כאור נוגה; הולך ואור, עד נכון היום = במקום לנהוג ברשע, עדיף שתפעל נגד יריביך בדרכים צודקות והגונות. אמנם הדרך הזאת ארוכה ואיטית יותר, אך בסופו של דבר היא מצליחה, כמו אור השחר העולה בהדרגה (ראו
הצדיקים זורחים בהדרגה).
-
דרך רשעים כאפילה: לא ידעו במה ייכשלו
= אך האנשים הנוהגים ברשע, גם אם ההצלחה שלהם מהירה יותר, עלולים כל רגע להיכשל וליפול - מישהו עלול כל רגע לנקום בהם בחזרה (ראו
דרך רשעים כאפלה).
ספר משלי מתנגד לגישה של "הכל או כלום", ותומך בגישה מתונה והדרגתית
- להתרחק מדרך הרשע במידת האפשר, להתקרב לדרך הצדק במידת האפשר, ולחכות
בסבלנות עד שהאור יעלה.
פירושים נוספים
פירשנו שהקטע מתחיל בפסוק 14; אפשר גם לפרש שהקטע מתחיל כבר בפסוק 13: "
החזק במוסר, אל תרף! נִצרהּ, כי היא חייך!
":
כמו שאתה לא עוזב את החיים שלך בשום אופן, גם אם אתה קרוב למוות, וגם אם
איכות החיים לא מושלמת - כך אל תעזוב גם את המוסר, גם אם אתה לא מצליח
לשמור את כולו.
- אולם, אילו זו היתה הכוונה, היה ראוי לכתוב "החזק בתורה" או "החזק
בטוב" או "החזק בצדק", ולא דווקא "החזק במוסר"; בלשון המקרא מוסר =
ביקורת, וזה מתאים יותר לרעיון של פסוקים 11-12, ולכן נראה לי שפסוק 13
קשור לפסוקים שלפניו (פירוט).