קוד: ביאור:משלי ד16 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
משלי ד16: "כִּי לֹא יִשְׁנוּ אִם לֹא יָרֵעוּ, וְנִגְזְלָה שְׁנָתָם אִם
לֹא יכשולו[יַכְשִׁילוּ]
"
הפסוק נמצא בקטע העוסק בהתרחקות מדרכם של הרשעים (החל מפסוק 14): "בארח רשעים אל תבא, ואל תאשר בדרך רעים...
". הפסוק שלנו מנמק מדוע כדאי להתרחק מדרכם של הרשעים, אבל הנימוק הוא קצת מוזר - "תתרחק מדרכם של הרשעים, כי הרשעים לא יכולים לישון אם אינם עושים רע"; זהו נימוק חומרני למדי, נימוק שמתאים לתלמידים שאוהבים לישון.
נראה שהחכם יודע, שלא כל התלמידים שלו יכולים להיות צדיקים, והמטרה
שלו היא, לפחות, להרחיק אותם מדרכם של הרשעים.
רעיון דומה נזכר גם בכמה מתוכחות הנביאים, המוכיחים את האומה הישראלית על כך שהיא רודפת אחרי עבודות-זרות חדשות שיספקו לה ריגושים חדשים, ואין לה מנוחה:
בְּרֹב דַּרְכֵּךְ יָגַעַתְּ, לֹא אָמַרְתְּ נוֹאָשׁ..." (פירוט)
מִנְעִי רַגְלֵךְ מִיָּחֵף וגורנך[וּגְרוֹנֵךְ] מִצִּמְאָה, וַתֹּאמְרִי נוֹאָשׁ; לוֹא כִּי אָהַבְתִּי זָרִים וְאַחֲרֵיהֶם אֵלֵךְ" (פירוט)
המילים ונגזלה שנתם רומזות לכך, שהמושג גזל מתייחס לא רק לחפצים מוחשיים אלא גם לשינה; מכאן, שהאיסור האמור ב ויקרא יט13: "
לֹא תִגְזֹל", חל גם גם על שינה - אסור לגזול את שנתו של הזולת. גזל שינה נרמז גם ב משלי כז14: "
מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים - קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לוֹ" (פירוט).
אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד, וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ".