בלכתך לא יצר צעדך, ואם תרוץ לא תכשל

קוד: ביאור:משלי ד12 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

החיים עוברים מהר ואנחנו רוצים להספיק לעשות כמה שיותר דברים, להתקדם כמה שיותר מהר בכל התחומים -

משלי ד10-12: "שְׁמַע, בְּנִי, וְקַח אֲמָרָי, וְיִרְבּוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים!   בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵתִיךָ, הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי יֹשֶׁר:   בְּלֶכְתְּךָ - לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ, וְאִם תָּרוּץ - לֹא תִכָּשֵׁל!"

מה צריך לעשות כדי לרוץ בלי להיכשל?

1. בדרך חכמה הוריתיך - לתכנן את המעשים בחכמה. דרך היא אוסף של צעדים (ראו דרך - צעד). ובנמשל, דרך היא תוכנית כללית לביצוע משימה מסויימת, המורכבת מסדרה של צעדים קטנים. המסר שבפסוק מתאים לכל מהנדס, ובפרט למהנדס תוכנה: כל דקה שמשקיעים בתכנון המוקדם יכולה לחסוך שעות רבות בביצוע. אם התכנון המוקדם הוא חכם ו"רואה את הנולד" - בדרך חכמה הוריתיך, אז ניתן לבצע צעדים גדולים בקלות - בלכתך לא יצר צעדך, ניתן להתקדם בביצוע במהירות וללא תקלות - ואם תרוץ לא תכשל (ע"פ מצודת דוד).

2. הדרכתיך במעגלי יושר - לבנות סדר יום תקין. מעגל הוא התנהגות מחזורית, אורח חיים קבוע, סדר יום; מעגל ישר הוא אורח חיים מסודר ומאוזן (ראו מעגלים ישרים?). כשאדם קובע לעצמו סדר יום קבוע, שבו הוא מקדיש זמן קבוע מראש לכל המשימות החשובות, בסופו של דבר הוא יצליח לבצע את כל המשימות - בלכתך לא יצר צעדך, ויסיים אותן במהירות כי לא יצטרך לבזבז זמן על להחליט "מה לעשות עכשיו" - ואם תרוץ לא תיכשל.

3. לשמור על איזון במידות הנפש: "הדרך הוא... הישר, והמעגל הוא... הסיבובי. והאדם צריך ללכת בדרך האמצעי שהוא הדרך הישר הקבוע, והוא דרך החכמה, כמו דרך הרחמים, דרך הבושת, דרך הענוה, וכדומה; ועל זה אמר בדרך חכמה הוריתיך. אמנם, לפעמים צריך להטות מדרך הישר וללכת במעגל, שהוא הדרך הסיבובי, אם אין מגיע אל מחוז החפץ בדרך הישר (כגון, אם יש עיכוב בדרך הישר, הר ורכסים וכדומה), כמו מי שנוטה בטבעו אל הכילות [קמצנות], אי אפשר שיילך בדרך האמצעי שהוא דרך הנדיבות, [אלא] רק צריך להטות אל קצה האחר שהוא מידת הפזרנות, שהוא המעגל, שעל-ידו יתרגל לבוא אל הדרך הישר האמצעי שהוא מידת הנדיבות. ובזה צריך לידע איך יגיע על-ידי המעגל ויסבב בו אל דרך הישר, ועל-זה אמר הדרכתיך במעגלי יושר - היינו, שיידע יושר המעגל, בל יטה אל צד האחר..." (מלבי"ם על פסוק 11; ראו גם שביל הזהב). מבטיח לבנו, שאם ילך בדרך החכמה יהיה תמיד באמצע הדרך - אף פעם לא יהיה קיצוני מדי, ולכן:

והנמשל: מי שאיזן את מידותיו יכול בדרך-כלל לפעול במהירות, בלי לחשוב על כל צעד וצעד, כי המידות המאוזנות שלו מבטיחות לו שלא יעשה טעויות גסות. גם הקטע הבא (פסוקים 14-19) מדבר, לפי חלק מהפירושים, על איזון ועל התקדמות הדרגתית (פירוט).

4. לקבל ביקורת, כמו שנאמר בפסוק הבא, משלי ד13: "הַחֲזֵק בַּמּוּסָר, אַל תֶּרֶף! נִצְּרֶהָ, כִּי הִיא חַיֶּיךָ!": כדי שתוכל לרוץ בלי להיכשל, עליך להחזיק במוסר (= ביקורת); אתה צריך לוודא שתמיד יהיה מישהו מבחוץ שבודק את דרכיך ומסוגל להזהיר ולמתוח עליך ביקורת בעת הצורך, או לפחות לקרוא בספרי מוסר שיזכירו לך למתוח ביקורת על עצמך. ספרי מוסר הם ספרים שמטרתם לעורר את האדם ולהזכיר לו את חובותיו העיקריות בחיים, וכך עוזרים לו ש" בלכתך לא יצר צעדך" - לא תתרשל בקיום חובותיך, "ואם תרוץ לא תכשל" - אם תרצה לקבל על עצמך משימות חדשות - הדבר לא יכשיל אותך ולא ישכיח ממך את החובות העיקריות.

כל הפירושים הללו מתייחסים לא רק להתקדמות בעולם החומר, אלא גם להתקדמות רוחנית - בדרך התורה: "לפעמים הולך האדם בדרך התורה בהליכה פשוטה, שיקיים המצוות כפי הדין והחיוב, וזה בלכתך; ואז צריך שלא יצרו צעדיו, רוצה לומר, שלא יתעצל במצוות, ויעשם כמצוותם, וילך בדרך הרגיל. ולפעמים הולך האדם בדרך התורה במרוצה, דהיינו שעושה במידת חסידות ורץ בהתלהבות גדול להוסיף סייגים וגדרים וקדושה ופרישות, ואז צריך להיזהר ממכשול, כמו ארבעה שנכנסו לפרדס שאחד קיצץ בנטיעות, ועל זה אמר ואם תרוץ לא תכשל" (ע"פ מלבי"ם על פסוק 12).

פסוקים דומים

בתחילת הפרק נרמז, שהפרק מביא את דבריו של דוד המלך אל שלמה בנו. לפי זה, ייתכן שבפסוק זה רומז דוד להצלחתו במלחמה מול גלית, שמואל א יז22: "וַיִּטֹּשׁ דָּוִד אֶת הַכֵּלִים מֵעָלָיו עַל יַד שׁוֹמֵר הַכֵּלִים וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה וַיָּבֹא וַיִּשְׁאַל לְאֶחָיו לְשָׁלוֹם", שמואל א יז48: "וְהָיָה כִּי קָם הַפְּלִשְׁתִּי וַיֵּלֶךְ וַיִּקְרַב לִקְרַאת דָּוִד וַיְמַהֵר דָּוִד וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי", שמואל א יז51: "וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ וַיְמֹתְתֵהוּ וַיִּכְרָת בָּהּ אֶת רֹאשׁוֹ וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי מֵת גִּבּוֹרָם וַיָּנֻסוּ"; דוד אכן רץ ולא נכשל (ע"פ רמי ניר).

בהמשך הספר נאמר, שכדי לרוץ בלי להיכשל יש לדבוק בשם ה', משלי יח10: "מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה', בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב" (פירוט). 



תגובה / רמי ניר, 16.05.2007

למעשה, האמת בשגרת חייו של האדם היא כדלקמן: "טוֹב-רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו וְהוּא כְסִיל. גַּם בְּלֹא-דַעַת נֶפֶשׁ לֹא-טוֹב, וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא" (משלי יט' 2-1).

אולם בחיי האדם ישנם רגעים לא שגרתיים, ברגעים אלה האדם נאלץ לרוץ. אז ברגע כזה, בזכות "חָכְמָה" זו אשר אדם השכיל לקנות, "לֹא-יֵצַר צַעֲדֶךָ".

(אקדים בסוגריים) אלה השניים - אחד הם: "בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵיתִיךָ, הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי-יֹשֶׁר".

להלן...דוגמא אחת מנסיון חייו של אב, אשר ידע לרוץ, ולימד את בנו "חָכְמָה": "וְהָיָה כִּי-קָם הַפְּלִשְׁתִּי, וַיֵּלֶךְ וַיִּקְרַב לִקְרַאת דָּוִד, וַיְמַהֵר דָּוִד, וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי, וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת-יָדוֹ אֶל-הַכֶּלִי, וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן, וַיְקַלַּע, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי אֶל-מִצְחוֹ, וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו אָרְצָה, וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן-הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי, וַיְמִתֵהוּ וְחֶרֶב אֵין בְּיַד-דָּוִד" (שמואל א' יז' 50-48)

לכן בא אותו משל (כנ"ל הקטע השלם): "שְׁמַע בְּנִי וְקַח אֲמָרָי, וְיִרְבּוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים. בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵיתִיךָ, הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי-יֹשֶׁר. בְּלֶכְתְּךָ לֹא-יֵצַר צַעֲדֶךָ, וְאִם-תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל. הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל-תֶּרֶף, נִצְּרֶהָ כִּי-הִיא חַיֶּיךָ. בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל-תָּבֹא, וְאַל-תְּאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ רָעִים. פְּרָעֵהוּ אַל-תַּעֲבָר-בּוֹ, שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבֹר. כִּי לֹא יִשְׁנוּ אִם-לֹא יָרֵעוּ, וְנִגְזְלָה שְׁנָתָם אִם-לֹא יַכְשִׁילוּ. כִּי לָחֲמוּ לֶחֶם רֶשַׁע, וְיֵין חֲמָסִים יִשְׁתּוּ. וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ, הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד-נְכוֹן הַיּוֹם. דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה, לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ" (משלי ד' 19-10)

ואמנם, מתבקשת דעת פרשנים, אולם, אלה אשר אינם מודעים לאותה "אמת אחת" באמצעותה נמדד המעגל,
תשובת פרשנותם תהא חסרה, במחסור של "דעת אלהים".


תגובות