קוד: מבנה חבקוק ב בתנ"ך
סוג: מבנה2
מאת: אראל
אל:
ה' הראה לחבקוק בחזון את כיבושיהם האכזריים של הכשדים, וחבקוק מתח ביקורת חריפה על החזון הזה - ראו
מבנה חבקוק א. לאחר מכן הוא התייצב וטען, כמו חוני המעגל, שלא יזוז ממקומו עד שיקבל תשובה:
עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה, וְאֶתְיַצְּבָה עַל מָצוֹר; וַאֲצַפֶּה לִרְאוֹת מַה יְדַבֶּר בִּי, וּמָה אָשִׁיב עַל תּוֹכַחְתִּי" (פירוט).
תשובת ה' לדברי חבקוק מתוארת בפרק ב. ראשית, הוא אומר לו לכתוב את התשובה:
וַיַּעֲנֵנִי ה' וַיֹּאמֶר: 'כְּתוֹב חָזוֹן וּבָאֵר עַל הַלֻּחוֹת, לְמַעַן יָרוּץ קוֹרֵא בוֹ". ולמה חשוב שהביאור של החזון יהיה כתוב על הלוחות, יחד עם החזון עצמו? -
כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד, וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב; אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ, כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר": החזון הזה מדבר על העתיד הרחוק, ועד שיגיע אותו עתיד - השפה תשתנה ובני-האדם כבר לא יבינו את דברי החזון. ולכן צריך כבר מעכשיו לכתוב ביאור יחד עם החזון.
חבקוק טען חמש טענות; ה' עונה לו חמש תשובות, לפי הסדר
(ע"פ דעת מקרא):
1. (פסוקים 4-5) בתגובה לדברי חבקוק "
לא נמות... למה תביט
בוגדים, תחריש בבלע רשע
צדיק ממנו?!" ענה ה':
הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ, וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (פירוט): העם שהתנהגותו עופלה (התנשאה, כמו "ויעפילו לעלות ההרה") ולא ישרה (היתה במרמה) - נפשו בו (הוא ימות, כמו "מות יומת... דמיו בו": ויקרא כ9). כלומר: מי שהתנהג בגאווה ובמרמה - ימות; אבל העם הצדיק יחיה בזכות אמונתו, אמינותו ונאמנותו. העם הצדיק לא ימות; העם הרשע ממנו לא יבלע אותו.
וְאַף כִּי הַיַּיִן בּוֹגֵד, גֶּבֶר יָהִיר וְלֹא יִנְוֶה; אֲשֶׁר הִרְחִיב כִּשְׁאוֹל נַפְשׁוֹ, וְהוּא כַמָּוֶת וְלֹא יִשְׂבָּע; וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם, וַיִּקְבֹּץ אֵלָיו כָּל הָעַמִּים" -
2. (פסוקים 6-14) בתגובה לדברי חבקוק "ותעשה אדם כדגי
הים, כרמש לא
מושל בו; כולו בחכה העלה, יגורהו בחרמו ויאספהו במכמרתו..." ענה ה':
הֲלוֹא אֵלֶּה כֻלָּם עָלָיו מָשָׁל יִשָּׂאוּ, וּמְלִיצָה חִידוֹת לוֹ, וְיֹאמַר:...". דווקא ההשתלטות הכשדית (והנפילה הגדולה שתבוא אחריה) תקדם את התרבות האנושית. העמים הכבושים יראו את הצדק הא-להי מתממש, יחכימו מכך ואף ימשלו משלים. בהמשך מתוארים שלושה משלים שיישאו העמים הכבושים, המתחילים במילה "הוי":
הוֹי, הַמַּרְבֶּה לֹּא לוֹ, עַד מָתַי? וּמַכְבִּיד עָלָיו עַבְטִיט'"; חבקוק ב7: "
הֲלוֹא פֶתַע יָקוּמוּ נֹשְׁכֶיךָ וְיִקְצוּ מְזַעְזְעֶיךָ, וְהָיִיתָ לִמְשִׁסּוֹת לָמוֹ"; חבקוק ב8: "
כִּי אַתָּה שַׁלּוֹתָ גּוֹיִם רַבִּים, יְשָׁלּוּךָ כָּל יֶתֶר עַמִּים; מִדְּמֵי אָדָם וַחֲמַס אֶרֶץ, קִרְיָה וְכָל יֹשְׁבֵי בָהּ": במשל זה נמשל העם הבבלי לאדם שמרבה (=לווה בריבית), אבל לא בשביל עצמו אלא בשביל אחרים; הוא שוקע בחובות כבדים ומעביט (=ממשכן) את עצמו, אבל לפתע-פתאום, כל הנושכים שלו (הנושים שהלוו לו בנשך=ריבית) מתעוררים ושוסים (=בוזזים) אותו. כך גם העם הבבלי: הוא לקח הרבה שלל מעמים אחרים, אבל כל האנשים שנשארו מאותם עמים יקחו ממנו את השלל בחזרה, בריבית דריבית, כך שהוא לא ייהנה בכלל מכל השלל הזה (מלבי"ם, דעת מקרא).
הוֹי, בֹּצֵעַ בֶּצַע רָע לְבֵיתוֹ; לָשׂוּם בַּמָּרוֹם קִנּוֹ, לְהִנָּצֵל מִכַּף רָע". חבקוק ב10: "
יָעַצְתָּ בֹּשֶׁת לְבֵיתֶךָ; קְצוֹת עַמִּים רַבִּים, וְחוֹטֵא נַפְשֶׁךָ". חבקוק ב11: "
כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק, וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה".
הוֹי, בֹּנֶה עִיר בְּדָמִים, וְכוֹנֵן קִרְיָה בְּעַוְלָה". חבקוק ב13: "
הֲלוֹא הִנֵּה מֵאֵת ה' צְבָאוֹת; וְיִיגְעוּ עַמִּים בְּדֵי אֵשׁ, וּלְאֻמִּים בְּדֵי רִיק יִעָפוּ".
כִּי תִּמָּלֵא הָאָרֶץ לָדַעַת אֶת כְּבוֹד ה', כַּמַּיִם יְכַסּוּ עַל יָם". גם אם בני-האדם הכבושים נראים עכשיו כמו דגי הים - בסוף התהליך הם יידעו את כבוד ה', והדעת תמלא את הארץ כמו שמים מכסים את הים. ויש בכך גם רמז, שכאשר העמים הכבושים ידעו את כבוד ה' - הם יחזרו למקומם הטבעי, כמו דגים שחוזרים למקומם הטבעי בים.
3. (פסוקים 15-17) בתגובה לדברי חבקוק, "על כן ישמח ויגיל", תיאר ה' את סופם המר של השמחים והחוגגים:
הוֹי, מַשְׁקֵה רֵעֵהוּ, מְסַפֵּחַ חֲמָתְךָ וְאַף שַׁכֵּר, לְמַעַן הַבִּיט עַל מְעוֹרֵיהֶם"
שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד, שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל; תִּסּוֹב עָלֶיךָ כּוֹס יְמִין ה', וְקִיקָלוֹן עַל כְּבוֹדֶךָ"
כִּי חֲמַס לְבָנוֹן יְכַסֶּךָּ, וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַן; מִדְּמֵי אָדָם וַחֲמַס אֶרֶץ, קִרְיָה וְכָל יֹשְׁבֵי בָהּ"
4. (פסוקים 18-19) בתגובה לדברי חבקוק,"על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו...", ענה ה':
מָה הוֹעִיל פֶּסֶל כִּי פְסָלוֹ יֹצְרוֹ, מַסֵּכָה וּמוֹרֶה שָּׁקֶר; כִּי בָטַח יֹצֵר יִצְרוֹ עָלָיו, לַעֲשׂוֹת אֱלִילִים אִלְּמִים": מה אכפת לך שהוא עושה מכלי-הנשק שלו אלילים, ומקריב להם קרבנות?! זו בעיה שלו - האלילים לא יעזרו לו בשום דבר.
הוֹי, אֹמֵר לָעֵץ 'הָקִיצָה', 'עוּרִי' לְאֶבֶן דּוּמָם; הוּא יוֹרֶה? הִנֵּה הוּא תָּפוּשׂ זָהָב וָכֶסֶף,
וְכָל רוּחַ אֵין בְּקִרְבּוֹ"
5. (פסוק 20) בתגובה לדברי חבקוק "העל כן יריק חרמו; ותמיד להרוג גויים, לא יחמול", ענה ה':
וה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ, הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ"
:ברגע שה' ייכנס להיכל קדשו (לבית-המקדש) - כולם יפסיקו את כל מה שהם עושים מפני כבודו, ובפרט - גם הבבלים יפסיקו להרוג גויים והארץ תשקוט. כך שאין לך מה לדאוג מהעתיד.