צדיק באמונתו יחיה

• אחרי חטא המרגלים, ה' אמר לבני ישראל שלא ייכנסו לארץ, אבל הם העפילו, עלו אל ראש ההר וניסו להיכנס בכוח,  במדבר יד44: "וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר, וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה".
• מגדל גבוה וחזק נקרא גם עופל, כמו ב מיכה ד8: "וְאַתָּה מִגְדַּל עֵדֶר, עֹפֶל בַּת צִיּוֹן" (פירוט),   ישעיהו לב14: "כִּי אַרְמוֹן נֻטָּשׁ, הֲמוֹן עִיר עֻזָּב; עֹפֶל וָבַחַן הָיָה בְעַד מְעָרוֹת עַד עוֹלָם",  מלכים ב ה24: "וַיָּבֹא אֶל הָעֹפֶל וַיִּקַּח מִיָּדָם" (נאמר על גיחזי משרת אלישע),  דברי הימים ב לג14: "וְאַחֲרֵי כֵן בָּנָה חוֹמָה חִיצוֹנָה לְעִיר דָּוִיד מַעְרָבָה לְגִיחוֹן בַּנַּחַל וְלָבוֹא בְשַׁעַר הַדָּגִים וְסָבַב לָעֹפֶל וַיַּגְבִּיהֶהָ מְאֹד",   ועוד.

1. העם הבבלי - המנסה לעלות בחוזקה ולכבוש את כל העולם:  "הנה עופלה - נפש שלו תמיד היא בכעס ובתאוה, שואף לבלוע ולא שבע;   לא ישרה נפשו בו - אין רוחו מתקררת עליו לומר 'די במה שקניתי כבר';  לכן יבא עליו הפורענות" (רש"י, ודומה לזה מצודות).

2. כל אדם מעם ישראל המנסה "לדחוק את הקץ" - לחשב מתי יגיע קץ השלטון של אותה אימפריה רשעה: "עפל = מי שמפציר לעלות למקום גבוה הנשגב מכחו.    מי שנפשו אשר בו לא ישרה - הנפש ההיא תתעפל ותתחזק לחשב קצין ולדחק את הקץ.   הודיע לו, כי רבים [מעם ישראל] יכשלו ויעפילו לעלות בכח ובתוקף להביא את הקץ, כמו שנאמר [בספר דניאל] "ופריצי בני עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו", שיעמדו כמה נביאים מזוייפים ויגרמו כמה רעות לישראל, ושיעמדו רבים שיעפילו להעמיד חזון ולחשב קצין, וכשלא יבא בזמן הנחשב להם - יצאו מן הדת" (מלבי"ם).

מה זה נַפְשׁוֹ בּוֹ?

1. לפי רוב המפרשים, המילים נפשו בו משלימות את "עופלה, לא ישרה" - הנפש שבתוכו מלאה גאוה ומרמה.

2. ולמעלה פירשנושהמילים נפשו בו רומזות למוות, כמו ב ויקרא כ9: "מוֹת יוּמָת... דָּמָיו בּוֹ". המילה נפש מקבילה למילה דם;   נפשו בו = דמיו בו = דמו בראשו = הוא ימות כעונש על מעשיו.

מה זה וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה?

1. מלך יהודה הגולה.   בניגוד למלך בבל, המתגאה ורוצה לכבוש את כל העולם, מלך יהודה חזר לאמונתו ולכן הוא יחיה "וצדיק באמונתו יחיה - יכניה המלך, שעתיד זה [נבוכדנצר מלך בבל] להגלותו, יעמוד לו צדקו;   וביום שיושלך זה [נבוכדנצר] מקברו, ישא אויל מרודך את ראש יהויכין, וישם את כסאו מעל לכסא המלכים" (רש"י).

2. כל אדם מעם ישראל שאינו מנסה "לדחוק את הקץ" אלא מחכה לגאולה באמונה תמימה, "וצדיק באמונתו יחיה - הצדיק, אשר ישרה נפשו בו, לא תעפל נפשו לחשב קצין ולהעמיד חזון, רק יחיה באמונתו ויאמין כי יש יום לה', וידום לה' ויתחולל לו" (מלבי"ם).   דברי מלבי"ם רומזים כנראה לפרשת שבתאי צבי, שבה רבים מבני-ישראל ניסו "להעפיל" ולעלות בכוח אל הגאולה ונכשלו.

• ומעניין שנתן העזתי, נביא-השקר שתמך בשבתאי צבי, השתמש בביטוי זה במשמעות הפוכה: "בא חבקוק והעמידן על אחת - וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה -  שכל מי שיאמין בגואל, אף על פי שיהיה חייב, יחיה מכוח שורש הגואל שבו" (איגרת נתן העזתי על שבתי צבי והמרתו).

• צדיק = הנותן לכל אחד את המגיע לו ואינו לוקח את שאינו מגיע לו.
• אמונה = אמת, יציבות והתמדה.