קוד: צמצום מספר המצוות בתנ"ך
סוג: פירוש
מאת: אראל
אל:
"דרש רבי שמלאי:
מזמור לדוד [ה’] מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך? - הולך תמים, ופועל צדק ודובר אמת בלבבו לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד נשבע להרע ולא ימיר כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם"...
הולך צדקות ודובר מישרים מואס בבצע מעשקות נוער כפיו מתמוך בשוחד אוטם אזנו משמוע דמים ועוצם עיניו מראות ברע:"...
הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך"
כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה"
כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו". מתקיף לה רב נחמן בר יצחק: אימא דרשוני בכל התורה כולה?
וצדיק באמונתו יחיה." (תלמוד בבלי מכות כג:).
1. הגדרת עיקרי היהדות. ראו:
"תרי"ג מצות ניתנו לישראל... בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר וצדיק באמונתו יחיה", כלומר, כאלו אינה רק מצוה אחת, היא האמונה לבדה, כי על-ידי האמונה לבדה יבא לקיום כל התרי"ג מצות, דהיינו כשיהיה לבו שש ושמח באמונתו ביחוד ה' בתכלית השמחה, כאילו לא היתה עליו רק מצוה זו לבדה, והיא לבדה תכלית בריאתו ובריאת כל העולמות. הרי, בכח וחיות נפשו בשמחה רבה זו, תתעלה נפשו למעלה מעלה על כל המונעים קיום כל התרי"ג מצות מבית ומחוץ. וזהו שאמר (חבקוק ב ד): "באמונתו יחיה", יחיה דייקא, כתחיית המתים דרך משל, כך תחיה נפשו בשמחה רבה זו." (תניא חלק א לג).
3. כל מי שמקיים לפחות את מצוות האמונה, הוא חלק מכלל ישראל: "וכשם שהקוּלטוּר, שהיא ההשׂכּלה, מועילה ונחוּצה לכל איש מישׂראל ואפילו להלאומיי שבלאומיים, כך "הלאומיוּת", שהיא הדבקוּת בעמו והחרדה לכבודו ולטובתו, מחויבת לכל איש מישׂראל בעל קוּלטוּר, ובשום אופן אינה מַזקת לו. ה"לאומיות" שלנו היא ארץ רחבת ידים מאד וגבולה מן הקו אשר נטה ר' שמלאי עד הנקודה אשר העמיד חבקוק. ראובן בן אבטולמוס, שהיה קרוב למלכות, היה מסתפּר קוּמי, ודוד, שמיכל אשתו היתה מַנחת תפילין והוא היה יושב וידיו מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא, "בא והעמידן על י"א". על כן גם היהודי המתהלך ברחבה בארחות הקוּלטוּר "לאומיי" הוא כל עוד אשר לא יעבור מן הגבול אשר גבל חבקוק והלאה.
"
(יל"ג, צלוחית של פלייטון טו).