קוד: חמס תורה= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
בשני מקומות נאשמו הכהנים בכך שהם "חומסים את התורה":
כהניה חמסו תורתי, ויחללו קדשי; בין קדש לחל לא הבדילו, ובין הטמא לטהור לא הודיעו, ומשבתותי העלימו עיניהם; ואחל בתוכם"
נביאיה פחזים, אנשי בגדות; כהניה חללו קדש, חמסו תורה"
1. עיקר עניינו של השורש חמס = קלקול והשחתה; הכהנים אמורים לשמור על התורה, אך הם מקלקלים אותה, לא מבדילים בין קודש לחול, בין טמא לטהור, ובין שבת לשאר הימים.
2. תת-משמעות של השורש חמס היא גזל (קלקול הרכוש, השחתת משפט הבעלות); התורה אינה שייכת לכהנים - הכהנים קיבלו את מעמדם על-מנת שילמדו את התורה לכלל ישראל, וכאשר הכהנים אינם מלמדים את עם-ישראל להבדיל בין קודש לחול, בין טמא לטהור, בין שבת לשאר הימים - הם למעשה גוזלים את התורה מבעליה האמיתיים (כך פירשו רש"י, מצודות, מלבי"ם).