קוד: איפה ואיפה במדידת זמן עבודה בתנ"ך
סוג: פירוש
מאת: אראל
אל:
לפני כחודש פנה אליי לקוח מארה"ב שאמר שהמחיר שלי לשעה הוא גבוה מדי, כי בארה"ב יש מתכנתים יותר זולים (ברוך ה', בישראל המשכורות גבוהות יותר מאשר בארה"ב!). הוא הציע לשלם לי מחיר ע"פ המקובל בארה"ב, ואני הסכמתי כי באותו זמן לא היו לי לקוחות אחרים. אבל החלטתי, שאם הוא משלם לי מחיר ע"פ המקובל בשוק, אז אני יכול גם למדוד את הזמן ע"פ המקובל בשוק העבודה, כלומר, לא למדוד עם סטופר אלא למדוד בקירוב את מספר השעות שאני עובד (כשעובדים בתעשיה מקבלים כסף לפי שעה, הם מקבלים גם על הזמן שהם נמצאים לשירותים, אוכלים, מפטפטים ביניהם, וכו'...). הלקוח גם אמר בעצמו כמה פעמים "אני לא מודד לך זמן עם סטופר, העיקר שתעשה את העבודה", אז חשבתי שהפתרון שלי הוא בסדר.
אבל אז נזכרתי במה שכתוב בתורה (דברים כה14): "לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ
אֵיפָה וְאֵיפָה, גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה... כי תועבת ה' אלהיך כל עשה אלה כל עשה עול
", כלומר - אסור לאדם להשתמש בשני כלי מידה בגדלים שונים עבור אותה מידה!
השעון הוא בדיוק כמו איפה: כמו שבזמן התנ"ך, אנשים שמכרו תבואה היו מודדים אותה בעזרת איפה, כך בימינו, אנשים שמוכרים זמן מודדים את הזמן בעזרת שעון. כמו שאסור להחזיק בבית איפה גדולה ואיפה קטנה, כך אסור להשתמש בשני "שעונים" או בשני אמצעים שונים למדידת זמן, שנותנים תוצאות שונות עבור אותה מדידה!
ברוך ה' אשר נתן לנו את השבת, שבה לא עובדים, ויש זמן ללמוד בעיון את הסוגיות הללו. בשבת האחרונה החלטתי ללמוד את המצוה הזאת על-פי התורה שבעל-פה, ולראות האם באמת יש איסור להשתמש במידות שונות עבור לקוחות שונים.
השוקל לחברו במשקלות חסרות מן המשקל שהסכימו עליו בני אותה המדינה, או המודד במידה חסרה מן המידה שהסכימו עליה, הרי זה עובר בלא תעשה, שנאמר (ויקרא יט35) לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה."
בניגוד למה שחשבתי, הרמב"ם לא כתב שיש איסור להשתמש בשתי מידות שונות;
אלא רק שיש איסור להשתמש במידה שהיא חסרה מהמידה המוסכמת והמקובלת (כאשר
הוא מוכר). אבל אם מישהו רוצה להשתמש במידה יתרה, שהיא מחמירה יותר עבורו
(כאשר הוא מוכר), מותר לו. לפי זה, לכאורה אין כל בעיה במדידת הזמן שלי,
כי המדידה ללקוח מארה"ב היא זהה למידה המקובלת, והמדידה הרגילה שלי היא
מחמירה יותר.
אבל אז אמרתי לעצמי "רגע, זה לא הפסוק שקראתי בהתחלה, זה פסוק אחר! בפסוק שהרמב"ם מביא, מספר ויקרא, באמת לא מופיע הביטוי "איפה ואיפה
" אלא רק "לא תעשו עול
",
ו"עול" משמעו היפך הדין והצדק, ולכן הוא מפרש שהמצוה מתייחסת ליחידות
המידה המקובלות. גם בהמשך, כשהרמב"ם מתייחס לפסוק מספר דברים, הוא מצטט רק
את תחילת הפסוק: "כל מי שמשהה בביתו או בחנותו מידה חסרה, או משקל חסר - עובר בלא תעשה, שנאמר (דברים כה13) "לא יהיה לך בכיסך...". ואפילו לעשות המידה עביט של מימי רגליים אסור: שאף על פי שאין זה לוקח
ומוכר בה, שמא יבוא מי שאינו יודע שהיא חסרה, וימדוד בה...
".
לא מצאתי שום מקום שבו הרמב"ם מפרש את הביטוי "איפה ואיפה"! האם ייתכן שיש כאן איסור שנעלם מעיניו? (תשובת הרב רצון ערוסי).
כדי לחקור את הנושא, החלטתי ללכת אחורה בזמן - לדברי חז"ל בספרי דברים, פרשת כי תצא, ומצאתי: "לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן. יכול לא יעשה ליטרא, חצי ליטרא ורביע ליטרא? תלמוד לומר:
גדולה וקטנה - גדולה שהיא מכחשת את הקטנה, שלא יהיה נוטל בגדולה ומחזיר בקטנה.
"
ומלבי"ם, בפירושו לקטע זה (סימן קסב), מסביר שאכן יש הבדל בין המצוה בספר ויקרא לבין המצוה בספר דברים: "
לא תעשו עוול... ומפני שהיא מצוה כוללת את כולם, באה הפרשה בלשון רבים, כמו הרבה מצוות שבאו בלשון רבים. וסיים שם הכתוב רק ביציאת מצרים ["
... אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים"], כי למנוע מלעשות עוול יספיק טעם יציאת מצרים, וכמו שפירש רש"י,, שעל-מנת כן הוציא אותם ממצרים.
נחזור לשעון שלי: אני לכאורה לא בוחר דווקא את הסוג הנוח עבורי; אילו זו הייתה המטרה שלי, לא הייתי צריך להסתבך; הייתי מודד תמיד לפי השיטה המקובלת, כלומר לפי שעות ולא לפי דקות, מכיוון שאני כרגע רק מוכר זמן. גם מלבי"ם לא כתב שאסור למוכר למדוד במידות שונות ללקוחות שונים, ובלבד שכל מידה בפני עצמה היא תקינה.
יותר מזה: בהמשך דבריו מסביר מלבי"ם את טעם המצוה, בהתאם לשני הטעמים
שהזכיר למעלה (להתרחק ממידת "שלי שלי ושלך שלי", ולהתרחק מחשש הונאה):
ולכן כתבתי
תוכנה פשוטה, שמטרתה למדוד זמן בצורה מדוייקת לכל הלקוחות או המעסיקים, כך שלא יריבו, וכולנו נאריך ימים על הארץ.