ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
אפס
קוד: אפס בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= מילה שמציינת שהדבר שנאמר לפניה לא יועיל ולא יזיק
/ אראל
-:
= מילת "אפס" נרדפת ל"אין", והנגזר ממנה.
[שבי"ל]
מופשט:
0 = אֶפֶס
פועל:
אפֵס (פעל)
= ענינו היות לאין.
עצם:
אפסיים[ג] (גוף)
= כינוי לקרסולי אדם, כי הם סוף וקצה הגוף.
תואר:
אפסיים[ע] (שם מתואר)
= קצה וסוף דבר, כי אפס עוד.
צילום:
ביטוי מילת גוף:
אני ואפסי עוד
סוף עידן הדינוזאורים
אפס = כף רגל (עקב)
/ אביתר כהן
[נכתב ב-11:32:29 19.08.2010]
תוספות ותגובות