ראשי>האתר למקוריות במצוות>מצוות לפי רצון>עסקים כשרים>
ראשי>פירושים על פירושים>פירושים על מדרשי הלכה>

שמירה בבעלים בתורה ובהלכה

קוד: שמירה בבעלים בתנ"ך

סוג: פירוש

מאת: אראל

אל:

בפרשת השואל ישנו תנאי הקובע אם השואל נושא באחריות לאובדן החפץ השאול או לא:
שמות כב13: "וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ, וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת:
* בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ - שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם;
* אם בְּעָלָיו עִמּוֹ - לא יְשַׁלֵּם..."

אם בעל החפץ לא נמצא עם השואל, הוא צריך לשלם על כל נזק שנגרם לחפץ השאול, גם אם (למשל) הבהמה מתה או עברה תאונה שלא באשמתו. אבל אם בעל החפץ נמצא עם השואל, הוא פטור מתשלום. מדוע?

1. ע"פ הפשט, השואל פטור רק אם בעל החפץ נמצא עמו בזמן שהנזק נגרם, למשל בזמן שהבהמה מתה (כך פירש רשב"ם על-פי הפשט). במקרה זה, השואל סמך על בעל החפץ שישגיח על רכושו, ואם בעל החפץ לא עשה כך, אין להאשים את השואל (שד"ל);

2. אך חז"ל הקלו על השואל, וקבעו שהוא פטור אם בעל החפץ נמצא עמו במלאכתו, כלומר עובד בשבילו, בזמן שהוא נותן לו את החפץ לשמירה - גם אם אינו נמצא עמו כשהנזק נגרם.   במקרה זה, החפץ לא עבר לגמרי לבעלותו של השואל, ולכן אחריותו של השואל מופחתת. ראיה לפירוש זה היא המילים "וכי ישאל איש מעם רעהו" - רק כשהשואל מוציא את החפץ מעם רעהו, מרשותו של רעהו, ומעביר אותו לרשותו, רק אז הוא מקבל על עצמו את האחריות המלאה לאובדן החפץ. ראו גם פירוש מלבי"ם.



הסברים לדברי חז"ל

1. יש שהסבירו, שאם בעל החפץ עובד אצל השואל, מן הסתם הוא גם מקבל ממנו משכורת, ואפשר לראות בחלק מהמשכורת הזאת שכר על החפץ שהוא שואל ממנו, ולכן החפץ הוא למעשה לא שאול אלא שכור, והאחריות של השוכר היא מופחתת (תורה תמימה).
  • אך לענ"ד פירוש זה אינו מתאים להלכה, שהרי ע"פ ההלכה, דין "שמירה בבעלים" חל גם כשהמשאיל עובד אצל השואל בהתנדבות.
2. יש שהסבירו, שכאשר בעל החפץ עובד אצל השואל, מן הסתם הוא לא מצפה ממנו שהאחריות שלו על חפציו תהיה גדולה מהאחריות שלו על גופו של בעל החפץ, וכידוע, מעיקר הדין המעסיק אינו אחראי לגופו של העובד, ולכן, קל וחומר שאין העובד מצפה ממנו שיהיה אחראי על חפציו (רש"ר הירש).
  • אך לענ"ד ההשוואה יכולה דווקא להוכיח את הדין כפי שנראה מפשט המקרא, שהשואל פטור רק אם בעל החפץ נמצא עם החפץ בזמן שהנזק נגרם, שהרי האדם תמיד נמצא עם עצמו ואמור להשגיח על עצמו, ולכן מסתבר שהמעסיק אינו צריך להיות אחראי לנזקים שנגרמים לו. אבל לגבי חפצים המצב שונה, כי אדם אינו יכול להשגיח על חפציו כאשר הוא עובד אצל מישהו אחר. לכן מסתבר שהמעסיק, שגם שואל את החפצים לשימושו, יהיה אחראי לחפציו של העובד.


הדין של שמירה בבעלים נאמר בפרשת השואל, אך מסתבר שהוא חל גם על שאר השומרים שנזכרו בפרשה, שהרי אחריותם של השומרים האחרים היא מלכתחילה קטנה יותר מזו של השואל. ראו גם שני תנאים בדיני שומרים.


תגובות