מרדכי בועט בהמן

קוד: מרדכי בועט בהמן בתנ"ך

סוג: פירוש

מאת: אראל

אל:

במגילת אסתר לא מסופר מה דיברו ביניהם מרדכי והמן כשהמן הרכיב את מרדכי על הסוס.

אבל חז"ל "השלימו את החסר": "אמר המן למרדכי: עלה ורכב! אמר לו מרדכי: אני לא יכול, כי חלש כוחי מימי התענית. התכופף המן, ועלה מרדכי על גבו. לאחר שעלה, בעט בהמן. אמר לו המן: לא כך כתוב אצלכם (משלי כד) בנפל אויבך אל תשמח?! אמר לו מרדכי: דברים אלה בישראל, אבל לגביכם כתוב (דברים לג) ואתה על במותימו תדרוך". (תלמוד בבלי, מגילה טז., בתרגום לעברית).

דבריו של מרדכי אינם מתאימים לפשט הפסוק בספר משלי, שמדבר על כל אויב שהוא, ואינו מבחין בין יהודים לגויים (פירוט). מדוע אמר מרדכי פירוש זה, האם הוא רצה להטעות את המן?! 1. אפשר לומר שלמדרכי היתה מסורת, שהכוונה דווקא ליהודים (כך כנראה מפרשים כמה מרבני דורנו, ראו במאמרו של ניסן יואלי).

• אולם, לא מצאנו במקורות אחרים רמז למסורת זו, וגם מפרשי המקרא על הפסוק לא פירשו כך. ראו גם במאמרו של יוסי גליס, שהוכיח שדעה זו גם מנוגדת להלכה.

2. ייתכן שכל מטרתו של מרדכי היא "לדחות בְּקַש" את טענתו של המן. מצאנו שחכמי ישראל, בויכוחיהם עם רשעים, פירשו פסוקים באופן שאינו מתאים לפשט ולהלכה; ראו למשל בתלמוד בבלי, סנהדרין לט., שם מסופר על ר' אבהו, שפירש פסוק מספר במדבר בניגוד להלכה, רק כדי לדחות את הכופר שהתווכח איתו. גם אליהו, כשהיתל בנביאי הבעל ואמר להם שהבעל ישן (מל"א יח), לא התכוון להביע רעיון עמוק שקשור למהותו של הבעל, אלא רק לצחוק על עובדיו.

גם טענתו של המן אינה טענה כלל, שהרי הבעיטה של מרדכי בהמן אינה מבטאת שמחה לאיד, אלא היא חלק חשוב מהתוכנית של מרדכי להצלת היהודים מפני המן. מכיוון שהשמדת היהודים היתה אמורה להתבצע על-ידי הגויים בכל מדינה ומדינה, היה חשוב למרדכי להראות לכולם שהוא נכבד וחשוב יותר מהמן, כדי שיעדיפו להתייהד ולעזור ליהודים מאשר לשתף פעולה עם המן. אם כך, המן שאל שאלה לא לעניין וקיבל תשובה לא לעניין, לקיים מה שנאמר "ענה כסיל כאיוולתו פן יהיה חכם בעיניו".

אולי זו הסיבה שבגירסה הארצישראלית של המדרש (מדרש רבה על אסתר ו יא) לא הובא כלל הפסוק "בנפול אויבך אל תשמח", משום שהפירוש שנתן לו מרדכי אינו להלכה ואין ללמוד ממנו. במדרש רבה גם לא נזכר שמרדכי בעט בהמן מיזמתו, אלא להיפך - המן אמר למרדכי לעלות על גביו, והמדרש מעיר שבכך התקיים הפסוק "ואתה על במותימו תדרוך".

3. וייתכן שמרדכי רצה גם להשיב לטענתו העיקרית של המן נגד היהודים: המן טען שהיהודים הם (אסתר ג8): "עָם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים", ומרדכי ענה לו "היהודים הם מאוחדים, והראיה - הפסוק בנפול אויבך אל תשמח מתקיים בעם ישראל: כשנופל אדם מישראל, גם אם הוא אויב שלנו, אין אנו שמחים במפלתו". אך "לגביכם מתקיים הפסוק ואתה על במותימו תדרוך" - אצלכם, כשאדם נופל, אתם דורכים עליו; אצלכם אין אחדות כמו אצל היהודים". אם כך, דבריו של מרדכי אינם מתארים את ההלכה אלא את נורמת ההתנהגות המקובלת בעם ישראל.