קוד: חג מתן תורה הוא חג הקציר? בתנ"ך
סוג: פירוש
מאת: אראל
אל:
בחודש השלישי". חז"ל פירשו שהכוונה לראש החודש, ומחישוב מספר הימים שעברו באותו פרק, הגיעו למסקנה שמעמד הר סיני היה חמישה ימים לאחר מכן, כלומר ו בסיון (ראו תאריכים ליד הר סיני). לכן היום הזה נקרא חג מתן תורה.
ממחרת השבת", ומאותו יום יש לספור שבעה שבועות שלמים, ולהקריב לחם מביכורי הקציר. גם בספר דברים נאמר שיש לספור שבעה שבועות "
מהחל חרמש בקמה", ואז לחגוג את "
חג השבועות". חז"ל פירשו שה"שבת" הנזכרת בספר ויקרא היא למעשה חג ראשון של פסח, ולכן שבעת השבועות מסתיימים בדיוק בתאריך ו בסיון. מכיוון שהחג הזה מציין את סיום תקופת הקציר, הוא נקרא גם חג הקציר.
אולם, בתורה אין כל זכר לכך שהאירועים הללו קשורים זה לזה! מעמד הר סיני מקושר לחודש מסויים - החודש השלישי, בעוד שחג הקציר לא מקושר לחודש כלשהו אלא רק לספירה של שבעה שבועות מתחילת הקציר (ראו לאן נעלם חג הקציר / יצחק דבירה, בלוג תפוז).
התמיהה מתחזקת כאשר קוראים בספר היובלות - ספר המתאר בפירוט תאריכים של אירועים שונים הנזכרים בתורה. לפי ספר זה:בחודש השלישי בשישה עשר בו" (פרק א), ולפי התורה זה היה יום אחרי מעמד הר סיני, ומכאן שמעמד הר סיני היה ביום החמישה עשר. גם בריתות נוספות בין ה' לבין האדם נכרתו באותו חודש:
בראש החודש השלישי", ה' כרת עמם ברית, והם "
נשבעו לבלתי אכול דם כל בשר", ולזכר אותה שבועה "
לכן חרות החוק על לוחות השמים, כי ישמרו את חג השבועות בחודש הזה פעם אחת בשנה, לחדש את הברית בכל שנה ושנה" (פרק ו).
בראש החודש השלישי" וציווה עליו לכרות ברית בין הבתרים, והברית נכרתה "
בחצי החודש".
בחודש השלישי בחצי החודש עשה אברם חג בכורי הקציר".
התאריך של ספר היובלים שונה מהתאריך של חז"ל, גם בחישוב של זמן מתן תורתנו, וגם בחישוב של חג ביכורי הקציר, אבל הם מסכימים ששני האירועים הללו חלים בדיוק באותו תאריך. זאת, למרות שבתורה לא נזכר כלל שיש קשר ביניהם!
"דיונם של חז"ל לגבי התאריך שבו ניתנה תורה מצוי בסוגיה במסכת שבת (פו ע"ב -
פח ע"א), ונאמרו בו שתי דעות: לדעת חכמים בו' בסיוון, ולדעת ר' יוסי בז'
בו. בסוגיה זו לא נידונה השאלה בשום זיקה לחג השבועות. מאידך, דיונם
של חז"ל במועדו של חג השבועות נעשה במסכת מנחות (סה ע"א - סו ע"א), ושם
נקבעה תחולתו ביום החמישים לאחר מחרת יום טוב ראשון של פסח (דהיינו ה, ו או
ז בסיוון). בסוגיה זו לא נידונה השאלה בשום זיקה ליום מתן תורה.
אולם ראה זה פלא: צירוף מסקנותיהם של שני הדיונים הללו מקרב את חג השבועות
לתאריך יום מתן תורה עד כדי זיהוי גמור או מרחק של יום-יומיים....פילון ויוסף בן מתתיהו, שחיו בסוף ימי בית שני, אינם
יודעים כלל על קשר בין חג השבועות לבין מתן תורה. וכבר הזכרנו כי הסוגיה
העוסקת בזמן מתן תורה אינה קושרת זאת בחג השבועות, ואילו הסוגיה העוסקת
בזמנו של חג השבועות אינה קושרת זאת לשאלת זמן מתן תורה. לכך יש להוסיף עוד
שקריאת התורה בחג השבועות על פי המשנה (מגילה ל ע"ב) אינה קושרת רגל זה
למתן תורה והדבר כן רק בברייתא (המובאת שם לא ע"א ומקבילה בתוספתא).
" (הרב אלחנן סמט על פרשת אמור)
וַיִּקָּבְצוּ יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לִשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְמַלְכוּת אָסָא... ויבאו בברית לדרוש את ה' אלהי אבותיהם בכל לבבם ובכל נפשם". גם שם מדובר בברית בין העם לבין ה', כמו הבריתות עם נוח, אברהם ובני ישראל שנזכרו בספר היובלות, אולם לא כתוב שם באיזה יום בחודש זה היה.