נשך ותרבית = ריבית והצמדה

קוד: נשך ותרבית= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

בכמה מקומות בתנ"ך נזכרו הביטויים "נשך"   ו"תרבית/מרבית". נקרא קודם את הפסוקים, ואז ננסה להסביר את ההבדלים בין המושגים:

המפרשים הסבירו את ההבדלים ביניהם בדרכים שונות.

1. "נשך נקרא על-שם שנושך את הלווה לשלם מה שלא לקח, ותרבית - על שמרבה הונו ממה שלא הלוה" ( מלבי"ם על ויקרא כה 36), כלומר, המושג נשך מתייחס להפסד של הלווה, והמושג תרבית מתייחס לרווח של המלווה. אולם:

2. נשך הוא תשלום שמשתנה לפי משך ההלוואה - ככל שהלווה מחזיר את הכסף מאוחר יותר, הסכום שהוא צריך לשלם גדול יותר (כמו נשיכה, שגורמת לנפיחות הולכת וגדלה); והתרבית היא תשלום חד-פעמי (ע"פ רמב"ן על ויקרא כה 36).

3. "נשך בכסף ותרבית באוכל " (מצודת ציון על משלי כח8), על-פי ויקרא כה37: "אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ".

4. היה אפשר לפרש שה"נשך" נקבע בשעת נתינת ההלוואה ללווה, וה"תרבית" נקבעת בשעת החזרת ההלוואה למלווה, על-פי יחזקאל יח13: "בַּנֶּשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח".

במשנה המופיעה בתלמוד הבבלי, בבא מציעא ס:, נאמר: "איזהו נשך ואיזהו תרבית? איזהו נשך - המלוה סלע בה' דינרין, סאתים חטין בשלש, אסור - מפני שהוא נושך; ואיזהו תרבית - המרבה בפירות. כיצד? לקח הימנו חטין בדינר זהב הכור וכן השער,עמדו חטין בל' דינרין, אמר לו 'תן לי חטיי שאני רוצה למוכרן וליקח בהן יין', אמר לו 'הרי חטיך עשויות עלי בשלשים והרי לך אצלי בהן יין', ויין אין לו

המשנה לכאורה באה לענות בדיוק לשאלה שלנו - מה ההבדל בין נשך לבין תרבית; אך בגמרא שאחריה נאמר: "מדשביק לריבית דאורייתא וקא מפרש דרבנן, מכלל דאורייתא דנשך ותרבית חדא מלתא היא...", כלומר - לפי הגמרא, נשך ותרבית מן התורה זה אותו הדבר בדיוק! טענה זו תמוהה מאד, היא מנוגדת גם לדברי המפרשים שקראנו למעלה, וגם לפשוטה של המשנה, שלכאורה כל מטרתה היא ללמד שיש הבדל בין המושגים "נשך" ו"תרבית"!

לפי דעתי, המושגים "נשך" ו"תרבית" הם מושגים כלכליים פשוטים, ויש להם מושגים מקבילים בלשון ימינו:

מבחינה כלכלית, מדובר בשני מושגים שונים; בימינו מדברים על פקדונות עם או בלי ריבית, עם או בלי הצמדה - כל צירוף  אפשרי.

אך מבחינה עקרונית, אין הבדל ביניהם - בשני המקרים הלווה צריך לשלם יותר ממה שלווה (כי המלווה, כמובן, ידאג להצמיד את ההלוואה למדד שצפוי לעלות).

למה הדבר דומה - למושגים "תוכנית חיסכון" ו"פיקדון". מבחינת הבנק, אלה שני מושגים שונים; אך מבחינת התוצאה, אין הבדל - בשני המקרים "סוגרים" כסף ומקבלים יותר כסף.

ה' כתב בתורה את שני המושגים, כי שני המושגים הללו היו מקובלים בזמן התורה (כפי שהמושגים "ריבית" ו"הצמדה" מקובלים בימינו), וה' רצה להבהיר ששניהם אסורים; אך מבחינה עקרונית אין הבדל ביניהם, כפי שמוסבר בגמרא.

כעת ננסה להסביר את הפסוקים לפי פירוש זו: נשך = ריבית, ריבית = הצמדה:

תגובות