קוד: חריצות - רמיה בתנ"ך
סוג: הבדלים1
מאת: אראל
אל:
בכמה פסוקים בספר משלי, חריצות מוצגת כניגוד לרמיה:
רָאשׁ עֹשֶׂה כַף רְמִיָּה, וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר"
יַד חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל, וּרְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַס"
לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ, וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ"
דֶּרֶךְ עָצֵל כִּמְשֻׂכַת חָדֶק, וְאֹרַח יְשָׁרִים סְלֻלָה"
אך על-פי הפירוש המקובל בימינו, חריצות היא ניגודה של העצלות ולא של הרמיה! כמה הסברים הוצעו לכך:
1. יש שפירשו את המושג "חרוצים
" בניגוד לפירוש המקובל בימינו: "חרוצים - ישרים, שחורצים דבר באמתו ומשפטו בלא עוולה
"
(רש"י על משלי י4).
2. יש אומרים שהמושג "רמיה
" הוא כינוי מושאל לעצלות - "כף רמיה" היא כף שמרמה ואינה עושה את תפקידה שהוא לעבוד; או שמראה את עצמה כאילו עובדת ולמעשה מתבטלת
(דעת מקרא).
3. וייתכן שאפשר לפרש את שני המושגים כפשוטם: כל אדם צריך
להתפרנס - יש אנשים שבוחרים להתפרנס בחריצות, ע"י עבודה; ויש אנשים
שבוחרים להתפרנס ע"י רמיה. מהפסוקים ניתן ללמוד, שחריצות היא אכן ניגוד של רמיה, ויש לכך שתי משמעויות מעשיות:
ראש עושה כף רמייה..." (פירוט)
ורמייה תהיה למס" (פירוט)
לא יחרוך רמייה צידו..." (פירוט)
ואורח ישרים סלולה".
האפשרות המובנת-מאליה היא - כשאין חריצות יש עצלות;
וכשיש עצלות אי אפשר להשיג את מה שרוצים (משלי יג4): "מתאווה ואין, נפשו
עצל; ונפש
חרוצים תדושן
".
אפשרות שלישית - (אם כי פחות גרועה מהשתיים הקודמות) - היא החיפזון: כשאין חריצות - אנשים מנסים להתעשר מהר;
וכשמנסים להתעשר מהר - מגיע המחסור (משלי כא5): "מחשבות
חרוץ אך למותר; וכל
אץ אך למחסור
" (פירוט).