קוד: עמי ובת-עמי בתנ"ך
סוג: לא גמור
מאת: אראל
אל: לא גמור
הנביא ירמיהו מכנה את עם ישראל בכינויים שונים, ביניהם "עמי" ו"בת-עמי". במאמר זה ננסה למצוא את ההבדל ביניהם.
הכינוי "בת עמי" מופיע בכמה מקומות, כמעט כולם ב
ספר ירמיהו או במגילת
איכה . נתבונן בביטוי זה בספר ירמיהו:
בעת ההיא, ייאמר לעם הזה ולירושלים: רוח צח שפיים במדבר, דרך בת עמי - לא לזרות, ולא להבר".
בת עמי! חגרי שק והתפלשי באפר - אבל יחיד עשי לך, מספד תמרורים; כי פתאום יבוא השודד עלינו".
וירפו את שבר בת עמי, על נקלה, לאמור 'שלום שלום'; ואין שלום" .
הנה קול שוועת בת עמי מארץ מרחקים, ה-ה' אין בציון, אם מלכה אין בה? מדוע הכעיסוני בפסיליהם, בהבלי נכר?! עבר קציר, כלה קיץ; ואנחנו לא נושענו. על שבר בת עמי הושברתי, קדרתי, שמה החזיקתני. הצורי אין בגלעד, אם רופא אין שם? כי מדוע לא עלתה ארוכת בת עמי ?! מי ייתן ראשי מים, ועיני מקור דמעה; ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי".
לכן, כה אמר ה' צ', הנני צורפם, ובחנתים; כי איך אעשה מפני בת עמי?!"
ואמרת אליהם את הדבר הזה: תרדנה עיניי דמעה לילה ויומם ואל תדמינה; כי שבר גדול נשברה בתולת בת עמי - מכה נחלה מאוד".
רוב הפסוקים שבהם מופיע הביטוי (כל הפסוקים בכתב לא-נטוי - ו26, ח11, ח19, ח21, ח22, ח23, יד17) מתארים אסון, שבר, סבל וצער; בכולם נראה שירמיהו משתתף בכאבה של "בת עמי", מצטער בצערה ומרחם עליה.
{
הביטוי "בת-עמי בשאר התנ"ך:
כלו בדמעות עיניי, חמרמרו מעיי - נשפך לארץ כבדי, על שבר בת עמי ; בעטף עולל ויונק ברחובות קריה".
פלגי מים תרד עיני, על שבר בת עמי".
גם תנים חלצו שד, היניקו גוריהן; בת עמי לאכזר , כיענים במדבר".
ויגדל עוון בת עמי , מחטאת סדום: ההפוכה כמו רגע, ולא חלו בה ידיים".
ידי נשים רחמנייות בישלו ילדיהן; היו לברות למו, ב שבר בת עמי".
על כן אמרתי שעו מני, אמרר בבכי; אל תאיצו לנחמני, על שוד בת עמ י".
}
הביטוי "עמי" הוא ביטוי נפוץ יותר. נתבונן בביטוי זה בספר ירמיהו:
ההימיר גוי אלוהים? והמה לא אלוהים; ועמי המיר כבודו בלא יועיל ! שומו שמיים על זאת; ושערו חורבו מאוד, נאום ה'. כי שתיים רעות עשה עמי : אותי עזבו מקור מים חיים, לחצוב להם בורות
-
בורות נשברים, אשר לא יכילו המים!".
הדור, אתם ראו דבר ה': המדבר הייתי לישראל, אם ארץ מאפליה? מדוע אמרו עמי , 'רדנו - לא נבוא עוד אליך'?! התשכח בתולה עדייה, כלה קישוריה? ועמי שכחוני ימים אין מספר !"
כי אוויל עמי , אותי לא ידעו--בנים סכלים המה, ולא נבונים המה; חכמים המה להרע, ולהיטיב לא ידעו".
כי נמצאו בעמי רשעים ; ישור כשך יקושים, הציבו משחית אנשים ילכודו".
הנביאים ניבאו בשקר, והכוהנים ירדו על ידיהם, ועמי אהבו כן ; ומה תעשו לאחריתה?!".
בחון נתתיך בעמי , מבצר; ותדע, ובחנת את דרכם. כולם סרי סוררים, הולכי רכיל נחושת וברזל; כולם משחיתים , המה".
כי לכו נא אל מקומי אשר בשילה, אשר שכנתי שמי שם בראשונה; וראו את אשר עשיתי לו, מפני רעת עמי ישראל".
גם חסידה בשמיים ידעה מועדיה, ותור וסיס ועגור שמרו את עת בואנה; ועמי לא ידעו את משפט ה'".
מי ייתנני במדבר מלון אורחים, ואעזבה את עמי , ואלכה מאיתם; כי כולם מנאפים, עצרת בוגדים".
כה אמר ה', על כל שכניי הרעים, הנוגעים בנחלה, אשר הנחלתי את עמי את ישראל: הנני נותשם מעל אדמתם, ואת בית יהודה אתוש מתוכם. והיה אם למוד ילמדו את דרכי עמי להישבע בשמי, חי ה', כאשר לימדו את עמי להישבע בבעל - ונבנו בתוך עמי".
ואזרם במזרה, בשערי הארץ; שיכלתי איבדתי את עמי, מדרכיהם לא שבו".
כי שכחוני עמי , לשוא יקטרו; ויכשילום בדרכיהם, שבילי עולם, ללכת נתיבות, דרך לא סלולה".
לכן כה אמר ה', אלוהי ישראל, על הרועים הרועים את עמי : אתם הפיצותם את צאני ותדיחום, ולא פקדתם אותם; הנני פוקד עליכם את רוע מעלליכם, נאום ה'" (ביטוי דומה - נ6).
ובנביאי שומרון ראיתי תפלה: הינבאו בבעל, ויתעו את עמי את ישראל". (ביטוי דומה - כג32)
ואם עמדו בסודי - וישמיעו דבריי את עמי , וישיבום מדרכם הרע ומרוע מעלליהם".
החושבים להשכיח את עמי שמי, בחלומותם אשר יספרו איש לרעהו - כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל".
לכן כה אמר ה': הנני פוקד על שמעיה הנחלמי ועל זרעו - לא יהיה לו איש יושב בתוך העם הזה ולא יראה בטוב אשר אני עושה ל עמי , נאום ה'; כי סרה דיבר על ה'". (ביטויים נוספים של נחמה - ל3, לא13, לג24, נא45).
רוב הפסוקים שבהם מופיע הביטוי (כל הפסוקים בכתב לא-נטוי) מתארים עוון, רע, זעם ותוכחה. ירמיהו מצטער על כך שעם ה' שוכח את ה', ועל כך שהמנהיגים שלו מטעים ומתעים אותו.
גם תנים חלצו שד, היניקו גוריהן; בת עמי לאכזר , כיענים במדבר").