קוד: הסגנון של ירמיהו בתנ"ך
סוג: כלל_ספר
מאת: אראל (ערך)
אל: פירושים וסימנים ירמיהו ב
[מתוך המאמר " לכל נביא יש סגנון "]
כינויים
הכינוי "ה' א-להי צבאו-ת א-להי ישראל" מופיע רק בירמיהו (3פ בירמיהו).
הכינוי "ה' צבאו-ת א-להי ישראל" אופייני לירמיהו (35פ בירמיהו ז-נא, 2פ בישעיהו כא-לז [1] , 2פ בתפילת דוד [2] , 1פ בצפניה)
הכינוי " בת עמי " אופייני לירמיהו (9פ בירמיהו ד-יד, 5פ באיכה ב-ד, 1פ בישעיהו כב).
"בית ישראל" ו"בית יהודה" בפסוק אחד אופייניים לירמיהו (8פ בירמיהו ג-לג, 1פ במל"א יב, 1פ בזכריה ח).
"בני ישראל" ו"בני יהודה" בפסוק אחד אופייניים לירמיהו (4פ בירמיהו לב-נ, 1פ בהושע ב, 1פ בדה"ב יג).
בכלל, "ישראל" ו"יהודה" בפסוק אחד בקטעים נבואיים אופייניים לירמיהו.
"מלכי יהודה" בקטעים נבואיים אופייניים לירמיהו (10פ בירמיהו א-מד).
"איש יהודה" ו"יושבי ירושלים" (בלשון רבים) בפסוק אחד אופייניים לירמיהו (8פ בירמיהו ד-לו, 1פ במל"ב כג, 1פ בדניאל ט)
פתיחות
הפתיחה "(כה) אמר ה' צבאו-ת א-להי ישראל" מופיעה רק בירמיהו (35פ בירמיהו ז-נא).
הפתיחה "כה אמר ה' צבאו-ת", אופיינית לירמיהו, חגי וזכריה (20פ בירמיהו ו-נא, 5פ בחגי, 19פ בזכריה א-ח, 1פ בדברי שמואל בשמ"א טו, 1פ בדברי נתן בשמ"ב ז, 1פ במלאכי א).
הפתיחה "הראני ה'" מופיע רק בדברי אלישע וירמיהו (2פ בדברי אלישע במל"ב ח, 2פ בירמיהו כד-לח)
הפתיחה "הראני ד' ה'" או "הראני ד'" מופיעה רק בעמוס (4פ בעמוס)
הפתיחות "כה אמר ד' ה'" או "לכן כה אמר ד' ה'" או "כי כה אמר ד' ה'" אופייניות ליחזקאל (115פ ביחזקאל, 8פ בישעיהו ז-סה, 1פ בירמיהו ז, 2פ בעמוס ג-ה, 1פ בעובדיה)
הפתיחה "לכן כה אמר ה'" אופיינית לירמיהו (27פ בירמיהו ה-נא, 3פ במל"ב א-יט-כא, 1פ בישעיהו כט, 2פ בעמוס ה-ז, 1פ במיכה ב, 1פ בזכריה א)
גם הפתיחה "כי כה אמר ה'" אופיינית לירמיהו (30פ בירמיהו ד-נא, 8פ בישעיהו ח-סו, 1פ ביהושע ז 2פ במל"א יא-יז, 2פ במל"ב ג-ד, 1פ בעמוס ה, 1פ בחגי ב, 2פ בזכריה ב-ח)
הפתיחות "כה אמר ה' אלי" או "כה אמר אלי ד'" מופיעות רק בישעיהו ובירמיהו (4פ בישעיהו ח-יח-כא-לא, 3פ בירמיהו יג-יז-כז)
הפתיחה "שמעו דבר ה'", כשהיא מופיעה בתחילת פסוק או באמצע פסוק [3] , אופיינית לירמיהו (9פ בירמיהו, 1פ בדברי אלישע במל"ב ז, 3פ בישעיהו א-כח-סו, 1פ בהושע ד, 1פ בדברי מיכיהו בדה"ב יח [4] )
הפתיחה "הנה ימים באים" אופיינית לירמיהו (15פ בירמיהו, 3פ בעמוס ד-ח-ט, 1פ בשמ"א ב, 1פ במל"ב כ)
שמות-עצם
"מבקשי נפשם\ך\ו" מופיעים רק בירמיהו (9פ בירמיהו יט-מט).
"מבקשי נפשי" מופיע רק בתהלים (4פ בתהלים לה-ע).
"משפחות" בקטעים נבואיים אופייניות לירמיהו (7פ בירמיהו א-לג, 3פ בזכריה יב-יד, 3פ בתהלים כב-קז, 1פ בעמוס ג, 1פ בנחום ג, 1פ באיוב לא)
"אבות" ו"בנים" בפסוק אחד (בקטעים נבואיים) אופייניים לירמיהו (6פ בירמיהו ו-מז, 2פ ביחזקאל ה-יח, 1פ במלאכי ג, 1פ במשלי יז)
"מלכים, שרים וכוהנים" או "מלכים, כוהנים ונביאים" אופיינים לירמיהו (7פ בירמיהו א-מט, 2פ בנחמיה ט).
"ירכתי ארץ" מופיעים רק בירמיהו (4פ בירמיהו ו-נ)
הביטוי "מארץ צפון" אופייני לירמיהו (6פ בירמיהו ג-נ, 1פ בזכריה ב)
"שבות" אופיינית לירמיהו (12פ בירמיהו, 1פ באיכה ב, 5פ ביחזקאל, 1פ בהושע ו, 1פ ביואל ד, 1פ בעמוס ט, 1פ בצפניה ג, 2פ בתהלים יד-נג, 1פ באיוב מב, 1פ בדברים ל)
"זעווה" אופיינית לירמיהו (4פ בירמיהו טו-לד, 1פ בדברים כח, 1פ ביחזקאל כג, 1פ בדה"ב כט)
הביטויים "שרירות ליבם", "שרירות ליבו" וכו' מופיעים רק בירמיהו (8פ בירמיהו ג-כג)
הביטויים "עת פקודתם" ו"שנת פקודתם" מופיעים רק בירמיהו (8פ בירמיהו ח-נא)
"מָגוֹר" אופייני לירמיהו (6פ בירמיהו ו-מט, 1פ בישעיהו לא, 1פ בתהלים לא)
"שבר גדול" אופייני לירמיהו (6פ בירמיהו ד-נא, 1פ בצפניה א)
שילוב של "קללה" ו"חרפה" מופיע רק בירמיהו (5פ בירמיהו כד-מט).
"חרפה" [5] אופיינית לירמיהו ולתהלים (10פ בירמיהו ו-נא, 10פ בתהלים טו-קיט, 1פ בישעיהו ל, 3פ ביחזקאל ה-כב, 3פ ביואל ב, 1פ בצפניה ג, 1פ באיוב טז, 1פ במשלי יח, 1פ באיכה ג, 1פ בדניאל ט, 1פ בבראשית לד, 2פ בשמ"א יא-יז, 2פ בנחמיה א-ב)
שילוב של "דבר", "חרב" ו"רעב" בפסוק אחד אופייני לירמיהו וליחזקאל (15פ בירמיהו יד-מד, 7פ ביחזקאל ה-יד)
שילוב של "חרב" ו"רעב" (בלי דבר) אופייני לירמיהו (13פ בירמיהו ה-מד, 1פ בישעיהו נא, 1פ באיוב ה, 1פ באיכה ד).
שילוב של "גוי" ו"ממלכה" או "גויים" ו"ממלכות" בפסוק אחד [6] אופייני לירמיהו (8פ בירמיהו, 1פ בשמות יט, 1פ במל"א יח, 2פ בישעיהו יג-ס, 2פ ביחזקאל כט-לז, 1פ בנחום ג, 1פ בצפניה ג, 1פ בחגי ב, 3פ בתהלים מו-עט-קה).
הביטויים "קול ששון\שמחה\חתן\כלה" מופיעים רק בירמיהו (4פ בירמיהו ז-טז-כה-לג)
פעלים
"וסלחת" אופייני לשלמה (5פ בתפילת שלמה במל"א ח, 1פ בתפילת משה בשמות לד, 1פ בתהלים כה).
"וסלחתי" מופיע רק בירמיהו (2פ בירמיהו לג-לו)
"ואשלח אליכם" מופיע רק בירמיהו (4פ בירמיהו ז-כג-לה-מד).
"ולא שמעו ולא היטו את אזנם" מופיע רק בירמיהו (5פ בירמיהו ז-יא-יז-מד).
גם "ולא שמעתם" אופייני לירמיהו (11פ בירמיהו ז-מד, 2פ בישעיהו מח-סה, 1פ בבראשית מב, 2פ בדברים א-ט, 2פ בשופטים ב-ו)
השורש "יצת" [7] בקטעים נבואיים אופייני לירמיהו (11פ בירמיהו, 3פ בישעיהו ט-כז-לג, 2פ במל"ב כב, 1פ בעמוס א, 1פ ביחזקאל כא, 1פ באיכה ד)
השורש "נתש" אופייני לירמיהו (13פ בירמיהו א-מב, 1פ ב: דה"ב ז, תהלים ט, מל"א יד, דברים כט, דניאל יא, עמוס ט, יחזקאל יט)
וגם השורש "נתצ" אופייני לירמיהו (6פ בירמיהו א-לג, 3פ ביחזקאל טז-כו, 1פ באיוב יט, 2פ בתהלים נב-נח, 1פ בישעיהו כב, 1פ בנחום א)
השורש "שדד" (גם בבניינים הפעילים וגם בסבילים) אופייני לירמיהו (23פ בירמיהו ד-נא, 6פ בישעיהו טו-לג, 1פ בהושע י, 1פ ביואל א, 1פ בעובדיה, 1פ בנחום ג, 2פ בזכריה יא, 2פ באיוב יב-טו)
השורש "שקד" אופייני לירמיהו (4פ בירמיהו א-ה-לא-מד, 2פ בתהלים קב-קכז, 1פ באיוב כא, 1פ במשלי ח, 1פ בדניאל ט, 1פ בעזרא ח)
הפועל "לקח מוסר" (וכל נטיותיו) אופייני לירמיהו (6פ בירמיהו ב-לה, 2פ בצפניה ב-ג)
הפעלים "השכם ושלוח" אופיינים לירמיהו (6פ בירמיהו ז-מד, 1פ בדה"ב לו)
הפועל "הפנה" אופייני לירמיהו (6פ בירמיהו מו-מט, 1פ בשופטים טו, 1פ בשמ"א י, 1פ בנחום ב)
כללי
הביטוי "להפיל תחינה" אופייני לירמיהו (5פ בירמיהו לו-מב, 1פ בדניאל ט).
"תחינה" בלי השורש "נפל" אופיינית למלכים ולדה"י (8פ בקשר לשלמה, במל"א ח-ט, 5פ בדה"ב ו-לג, 3פ בתהלים ו-נה-קיט, 1פ ביהושע יא, 1פ בעזרא ט).
הביטוי "הנני עליך" מופיע רק ביחזקאל (4פ ביחזקאל ה-כט)
הביטוי "הנני אני" מופיע רק ביחזקאל (3פ ביחזקאל ו-לד)
הביטוי "הנני על... "מופיע רק בירמיה כג (3פ בירמיה כג).
[ע"פ דעת-מקרא] הנביא ירמיהו נוהג לשאול שאלות כפולות, שמתחילות בה' השאלה וממשיכות ב"אם" [8] (לא ספרתי כמה פעמים).
הביטוי "מקטון ועד גדול" בגרסאות שונות ("מקטנם ועד גדולם" וכו'...) אופייני לירמיהו (6פ בירמיהו ו-מד, 1פ בבראשית יט, 2פ בשמ"א ה-ל, 2פ במל"ב כג-כה).
הביטוי "לרעה ולא לטובה" אופייני לירמיהו (3פ בירמיהו כא-לט-מד, 1פ בעמוס ט)
[ע"פ דעת-מקרא] הנביא ירמיהו משתמש הרבה בצמדים של מילים עם אותה משמעות – פעם בלשון חיוב ופעם בלשון שלילה [9] (בערך 10פ).
[1] בתפילת חזקיהו (לז16). (ובפסוק המקביל -- מל"ב יט 15 -- הנוסחה של תפילת חזקיהו קצת שונה).
[2]
פעם 1 בתפילת דוד בספר שמ"ב (ז27: "
ויגדל שמך עד עולם לאמור ה' צבאות אלוהים על ישראל... כי אתה,
ה' צבאות אלוהי ישראל
");
, גלית את אוזן עבדך לאמור בית אבנה לך
ופעם 1 בתפילת דוד בספר דה"א (יז 24: "
וייאמן ויגדל שמך עד עולם לאמור
ה' צבאו-ת אלוהי ישראל
”
אלוהים לישראל... כי אתה, אלוהי, גלית את אוזן עבדך לבנות לו בית...
).
לא זכיתי להבין את ההבדלים בין הגרסאות בשני הספרים.
[3] ולא בסוף פסוק כמו בפרק כא
[4]
בפסוק המקביל במל"א (כב 19) כתוב: "
".
שמע דבר ה'
[5] ולא "חֶרְפַּת"!
[6]
למשל: "
" (ירמיהו כט18)
ונתתים לזעווה לכל ממלכות הארץ, לאלה ולשמה ולשריקה ולחרפה בכל הגויים אשר הדחתים שם
[7]
כמו בפסוקים
"
" (ירמיהו נא 58); "
ושעריה הגבוהים באש יצתו
" (ירמיהו ט 11), וכו'.
נצתה כמדבר מבלי עובר
[8] למשל: "העבד ישראל? אם יליד בית הוא?" (יר' ב14); "המאוס מאסת את יהודה? אם בציון געלה נפשך?" (יר' יד19)
[9] למשל: "חכמים המה ולא נבונים המה" (ד 22), "יבושו רודפי ואל אבושה אני (יז 18), וכו'.