בספר ירמיהו יש שני קטעים דומים:
ח8-12
|
ו9-14
|
|
[ח13]
אסוף אסיפם, נאום ה'; אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה, והעלה נבל - ואתן להם יעברום .
|
כה אמר ה' צ'
:
עולל יעוללו כגפן שארית ישראל ; השב ידך, כבוצר, על סלסילות.
|
1
|
איכה תאמרו חכמים אנחנו, ותורת ה' איתנו; אכן הנה לשקר עשה, עט שקר סופרים.
הובישו חכמים, חתו ויילכדו; הנה בדבר ה' מאסו, וחכמת מה להם .
|
על מי אדברה ואעידה, וישמעו--הנה ערלה אוזנם, ולא יוכלו להקשיב; הנה דבר ה', היה להם לחרפה--לא יחפצו בו .
|
3
|
לכן אתן את נשיהם לאחרים, שדותיהם ליורשים -
|
ואת חמת ה' מלאתי, נלאיתי הכיל--שפוך על עולל בחוץ, ועל סוד בחורים יחדיו:
כי גם איש עם אישה יילכדו, זקן עם מלא ימים. ונסבו בתיהם לאחרים, שדות ונשים יחדיו :
כי אטה את ידי על יושבי הארץ, נאום ה'.
|
|
כי מקטון ועד גדול כולו בוצע בצע; מנביא ועד כהן כולו עושה שקר.
|
כי מקטנם ועד גדולם כולו בוצע בצע; ומנביא ועד כהן כולו עושה שקר.
|
|
וירפו
את שבר בת עמי , על נקלה, לאמור 'שלום שלום'; ואין שלום.
|
וירפאו
את שבר עמי על נקלה, לאמור 'שלום שלום'; ואין שלום.
|
2
|
הובישו, כי תועבה עשו; גם בוש לא יבושו, והיכלם לא ידעו - (
בושה מצילה ממוות )
|
הובישו, כי תועבה עשו; גם בוש לא יבושו, גם הכלים לא ידעו -
(
בושה מצילה ממוות
)
|
|
לכן ייפלו בנופלים בעת פקודתם ייכשלו, אמר ה' .
|
לכן ייפלו בנופלים בעת פקדתים ייכשלו, אמר ה'.
|
|
איך אפשר להסביר את ההבדלים?
תשובות
-
"עוללות" לעומת "אין ענבים בגפן"
-
"עמי" לעומת "בת-עמי"
-
"
ערלה אוזנם
" לעומת "שקר סופרים
"
1. "עוללות" לעומת "אין ענבים בגפן" / יהודה אייזנברג
ע"פ
מאמרו של יהודה אייזנברג מאתר דעת , הנבואה השניה מאוחרת יותר: בנבואה הראשונה עדיין יש ענבים בגפן - גם אם רק
עוללות
(ענבים קטנים), בנבואה השניה כבר בכלל "אין ענבים בגפן
". לטענתו, בפרק ו מדבר הנביא קודם החורבן הסופי, ובפרק ח מדבר הנביא על החורבן כאילו כבר היה ונגמר. אבל לי [אראל] לא נראה שזה נכון, מכמה סיבות:
-
הפסוק "
אסוף אסיפם...
" (ח13) מתחיל נבואה חדשה (יש פסקה פתוחה לפניו - ע' בתנ"ך קורן); הוא לא שייך לנבואה ח8-ח12.
-
גם בנבואה ח8-ח12 נראה שהחורבן עדיין לא היה, כמו שהנביא אומר "
אתן את נשיהם לאחרים, שדותיהם ליורשים
".
2. "עמי" לעומת "בת עמי" / אראל סגל
הנבואה הראשונה מתייחסת ל"עמי
", והנבואה השניה מתייחסת ל"בת-עמי
".
בדרך כלל, בספר ירמיהו,
הכינוי "עמי" מופיע בפסוקי זעם ותוכחה, והכינוי "בת-עמי" מופיע בפסוקי אבל וצער על החורבן . נראה שה' כועס על "עמי
" על שהוא עזב את ה', אבל מרחם על "בת-עמי
" על כך שהיא תסבול מחורבן.
הפסוק ו13, שמופיע בטבלה למעלה, הוא אחד מיוצאי הדופן - נראה שהנביא מצטער על "שבר עמי
". עדיין לא מצאתי הסבר לזה.
3. "ערלה אוזנם
" לעומת "שקר סופרים
"
עם מי התורה?