גזע = השורש שמעל הקרקע

קוד: גזע= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

בלשון ימינו, גזע הוא הגבעול העבה של העץ, המחבר את השורשים לצמרת (באנגלית Trunk). בלשון המקרא, השורש מופיע רק שלוש פעמים:

• ישעיהו יא1: "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי, וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה"
• ישעיהו מ24: "אַף בַּל נִטָּעוּ, אַף בַּל זֹרָעוּ, אַף בַּל שֹׁרֵשׁ בָּאָרֶץ גִּזְעָם; וְגַם נָשַׁף בָּהֶם וַיִּבָשׁוּ, וּסְעָרָה כַּקַּשׁ תִּשָּׂאֵם"
• איוב יד8: "אִם יַזְקִין בָּאָרֶץ שָׁרְשׁוֹ, וּבֶעָפָר יָמוּת גִּזְעוֹ"
• כמו כן, השורש נזכר בתלמוד: "הלוקח אילן מחבירו לקוץ -... בדקלים ובארזים חופר למטה ומשריש, לפי שאין גזעו מחליף" (בבלי תענית כה:).

המפרשים פירשו אותו בדרכים שונות:

1. בכל המקורות, גזע מקביל אל שורש, ולכן יש שפירשו שגזע הוא פשוט מילה נרדפת לשורש (מצודת ציון על ישעיהו יא1 , שבי"ל בקונקורדנציה).

2. ויש שהבחינו ביניהם, ופירשו: "השורש - תחת הקרקע, והגזע - הוא העץ הבולט סמוך לקרקע" (מלבי"ם על ישעיהו יא1 ). פירוש זה דומה ללשון ימינו, והוא מתאים לפסוקים:

• בישעיהו יא: "האילן הנקצץ וגזעו עדן קיים, וישוב להצמיח מגזעו, אז הגזע עצמו יגבה לאט לאט ויגדל, גידול זה נקרא חוטר,מלשון חטוטרת ובליטה, כי הבד היוצא מן הגזע הוא עב וחזק; אבל אם גם הגזע נקצץ, רק השורש נשאר בארץ, וישוב לצמוח משרשו, אז הגידול הזה לא יתיחס עוד אל העץ הראשון רק כנטיעה חדשה, והיונק הזה העולה מן השורש הוא רך וחלוש, ונקרא נצר, שצריך לנוצרו כי הוא רך ויונק" (מלבי"ם על ישעיהו יא1 )
• בישעיהו מ: "גזעם, אשר עלה מעצמו, בל שרש בארץ, שאין לו שרש כלל, ומצד זה מציאותו חלושה מאד, ומוכן ליבול ולהתייבש מעצמו" (מלבי"ם על ישעיהו מ24).
• באיוב יד: "אילן הנקצץ, שהגזע מת לגמרי, והשורש כבר הזקין; ראה כי תפס אצל השורש - בארץ בתוך הקרקע, ואצל הגזע - בעפר, שהוא על הארץ, וצייר שהגזע מת ונפסק חיותו, לא כן בהשורש, כי במות השורש לא יצמיח עוד" (מלבי"ם על ישעיהו יא1 ).

3. פירוש נוסף שהוצע הוא, שהשורש גזע דומה לשורש גדע - הגזע הוא עץ שנגדע (באנגלית Stump). גם פירוש זה מתאים לפסוקים

• בישעיהו יא, סוף הפרק הקודם מדבר על גדיעה, ישעיהו י33: "הִנֵּה הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה; וְרָמֵי הַקּוֹמָה גְּדוּעִים, וְהַגְּבֹהִים יִשְׁפָּלוּ". המלכים הגאים של בית דוד (כנראה הכוונה לאחז) ייגדעו, ומתוך הגזע הגדוע, יעלה חוטר חדש (ע"פ דעת מקרא). עד היום מקובל לגדוע עצים ולטפח את הגדעים על-מנת שיצמיחו חוטרים; הפעולה נקראת coppicing.
• גם בישעיהו מ, הפסוק מדבר על עצים שיושמדו, וגם שם העצים הם משל למנהיגים, ישעיהו מ23: "הַנּוֹתֵן רוֹזְנִים לְאָיִן, שֹׁפְטֵי אֶרֶץ כַּתֹּהוּ עָשָׂה". אולם, בניגוד למלכי בית דוד, שייגדעו ויצמחו מחדש - מלכי הגויים ייגדעו ולא יצמחו מחדש, כי הגזע (הגדע) שלהם אינו מושרש בארץ, אין להם שורשים, ולכן, נשיפה אחת קלה תייבש אותו.
• וגם באיוב יד, הפסוק הקודם מדבר בפירוש על עץ שנכרת, איוב יד7: "כִּי יֵשׁ לָעֵץ תִּקְוָה, אִם יִכָּרֵת וְעוֹד יַחֲלִיף, וְיֹנַקְתּוֹ לֹא תֶחְדָּל".