קוד: לתת לחוטא הזדמנות להודות בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: אראל
אל:
וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם, וַיֹּאמֶר לוֹ 'אַיֶּכָּה?'"
וַיֹּאמֶר ה' אֶל קַיִן 'אֵי הֶבֶל אָחִיךָ?'"
וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם, וַיֹּאמֶר 'מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ?'"
וַיָּבֹא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו 'מָה אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וּמֵאַיִן יָבֹאוּ אֵלֶיךָ?'"
בכל המקרים הללו, ה' ידע את התשובה לשאלה - הוא ידע שהאדם מתחבא, ידע שהבל נרצח, ידע שהאורחים של בלעם הם שליחים של מלך מואב שבאו לקרוא לו לקלל את ישראל, וידע שהאורחים של חזקיהו הם שליחים של מלך בבל שבאו לראות את אוצרות המקדש.
בכל המקרים הללו, ה' ידע שהאדם חטא. למרות זאת, הוא לא פתח את דבריו בהאשמה 'חטאת!', אלא בשאלה נייטרלית, במטרה שהאדם יבין שחטא ויתוודה על חטאו.
על-פי ההלכה, כשאדם מודה בחטאו, עונשו קל יותר, ראו למשל
משלי כח13: "מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ, וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם
" (פירוט); ה' רצה להקל על החוטאים להתוודות ולכן פנה אליהם בשאלה.
למרבה הצער, בכל המקרים הללו, החוטא לא ניצל את ההזדמנות לעשות תשובה:
ואירא כי עירום אנוכי ואחבא", ולא הודה, שרק בגלל שאכל מהעץ, שם לב שהוא עירום;
לא ידעתי, השומר אחי אנוכי?!", והוסיף חטא של שקר על פשע של רצח.
איכה - יודע היה היכן הוא, אלא ליכנס עמו בדברים, שלא יהא נבהל להשיב אם יענישהו פתאום; וכן בקין... וכן בבלעם... ליכנס עמהם בדברים, וכן בחזקיהו..." (רש"י על בראשית ג9, ע"פ בראשית רבה).
אי הבל אחיך - להיכנס עמו בדברי נחת, אולי ישוב ויאמר 'אני הרגתיו וחטאתי לך'" (רש"י על בראשית ד9).
מארץ רחוקה באו - זה אחד משלשה שבדקן הקב"ה ומצאן עביט של מים עכורים - קין יחזקיהו ובלעם: קין... היה לו לומר 'רבונו של עולם, הלא כל הנסתרות גלויות לך', כדאיתא בתנחומא... בלעם... היה לו לומר 'ה' אלהים אתה ידעת' כמו שנאמר (ביחזקאל לז ג) והוא השיב בגאוה 'בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי', הרבה מבקשים יש לי; חזקיהו - היה לו להשיב לישעיהו 'אתה נביאו של מקום ואתה שואל אלי?!' התחיל חזקיה מתגאה ואמר 'מארץ רחוקה באו אלי', לכך נענש, ועל ששמח עליהם והאכילם על שלחנו" (רש"י על מלכים ב כ14, וראו סנהדרין קד א).
"מי האנשים האלה עמך
- להטעותו בא, אמר 'פעמים שאין הכל גלוי לפניו,
אין דעתו שוה עליו, אף אני אראה עת שאוכל לקלל ולא יבין'
" (רש"י על במדבר כב9, וראו שם במפרשי רש"י).