נבל = ברברי, גס, חייתי, חסר דרך-ארץ

קוד: איש נבל בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

נָבָל הוא אדם גס וחסר דרך-ארץ, המתנהג כחיית-פרא, מה שאנחנו קוראים היום "ברברי" או "מנוול":

• דברים לב21: "הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל, כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם; וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם, בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם" - בגוי ברברי, שאינו מתנהג כעם של בני תרבות. וכן: תהלים עד18: "זְכָר זֹאת אוֹיֵב חֵרֵף ה', וְעַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶךָ... קומה אלהים ריבה ריבך זְכָר חרפתך מני נָבָל כל היום"
• שמואל ב יג13: "וַאֲנִי אָנָה אוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתִי? וְאַתָּה תִּהְיֶה כְּאַחַד הַנְּבָלִים בְּיִשְׂרָאֵל!..." - תמר מנסה לשכנע את אמנון, שאם יאנוס אותה ייחשב לאדם גס וברברי בעיני כל ישראל.
• איוב ל8: "בְּנֵי נָבָל גַּם בְּנֵי בְלִי שֵׁם, נִכְּאוּ מִן הָאָרֶץ" - כל הפרק מתאר אנשים שחיים מחוץ ליישוב, כמו חיות פרא: "הקוטפים מלוח עלי שיח... מן גו יגורשו... בין שיחים ינהקו, תחת חרול יסופחו... בני נבל, גם בני-בלי-שם...".
• יחזקאל יג3: "כֹּה אָמַר ד' ה': הוֹי עַל הַנְּבִיאִים הַנְּבָלִים, אֲשֶׁר הֹלְכִים אַחַר רוּחָם וּלְבִלְתִּי רָאוּ" - גם הנביאים הללו נמשלו לחיות - "כשועלים בחרבות נביאיך ישראל היו..."
• גם הרמב"ן (על ויקרא יט 1) השתמש במושג "נבל ברשות התורה" במשמעות דומה.

אחת התכונות הבסיסיות של דרך ארץ אנושית היא הכרת הטוב, ולכן המילה נבל מציינת לפעמים אדם כפוי טובה:

• דברים לב6: "הֲֲֲֲֲֲֲֲֲֲֲֲֲֲֲֲֲֲֲֲֲֲֲֲֲֲֲֲֲֲֲֲֲֲ לה' תִּגְמְלוּ זֹאת, עַם נָבָל וְלֹא חָכָם? הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ... וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינָבָל צור ישעתו" - עם ישראל כפוי טובה כלפי ה'.
• שמואל א כה25: "אֶל נָא יָשִׂים אֲדֹנִי אֶת לִבּוֹ אַל אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה עַל נָבָל, כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא נָבָל שְׁמוֹ וּנְבָלָה עִמּוֹ, וַאֲנִי אֲמָתְךָ לֹא רָאִיתִי אֶת נַעֲרֵי אֲדֹנִי אֲשֶׁר שָׁלָחְתָּ" - נבל כפוי טובה כלפי דוד.
  
• שמואל ב יג13: "וַאֲנִי אָנָה אוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתִי? וְאַתָּה תִּהְיֶה כְּאַחַד הַנְּבָלִים בְּיִשְׂרָאֵל!..." - אם תשכב עמי ולא תרצה אחר-כך לשאת אותי לאישה, זו תהיה כפיות טובה.
  
• תהלים יד1: "לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד: אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים, הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה אֵין עֹשֵׂה טוֹב"
• איוב ב10: "וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ 'כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי! גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְאֶת הָרָע לֹא נְקַבֵּל?!' בְּכָל זֹאֶת לֹא חָטָא אִיּוֹב בִּשְׂפָתָיו" - את כפוית טובה - מוכנה לקבל מה' את הטוב אבל רוצה לקלל אותו כשהוא מביא רע.
  
• משלי יז7: "לֹא נָאוָה לְנָבָל שְׂפַת יֶתֶר, אַף כִּי לְנָדִיב שְׂפַת שָׁקֶר" - נבל הוא ההפך מנדיב: נדיב מיטיב גם למי שלא ראוי, ונבל (כפוי-טובה) לא עושה טוב גם למי שראוי (פירושים נוספים). וכן ישעיהו לב5: "לֹא יִקָּרֵא עוֹד לְנָבָל נָדִיב, וּלְכִילַי לֹא יֵאָמֵר שׁוֹעַ. כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און לעשות חנף ולדבר אל ה' תועה, להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר".
• איוב מב8: "וְעַתָּה קְחוּ לָכֶם שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים וּלְכוּ אֶל עַבְדִּי אִיּוֹב וְהַעֲלִיתֶם עוֹלָה בַּעַדְכֶם וְאִיּוֹב עַבְדִּי יִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם כִּי אִם פָּנָיו אֶשָּׂא לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת עִמָּכֶם נְבָלָה כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב" - ה' אומר לרעיו של איוב: "אתם אמנם דיברתם בעדי, אבל דיברתם דברים לא נכונים, ולכן אתם ראויים לעונש שייראה ככפיות טובה".
  
• משלי יז21: "יֹלֵד כְּסִיל לְתוּגָה לוֹ, וְלֹא יִשְׂמַח אֲבִי נָבָל" - בן כפוי טובה, אינו מתייחס כראוי להוריו; ואולי זו גם הכוונה ב מיכה ז6: "כִּי בֵן מְנַבֵּל אָב, בַּת קָמָה בְאִמָּהּ...".
• משלי ל22: "תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ, וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם" - כשנותנים לנבל לשבוע לחם, הוא לא משיב טובה תחת טובה ולכן הארץ רגזה.
  

מעשה נְבָלָה הוא מעשה גס וברברי, המנוגד לכללים בסיסיים של דרך ארץ, כגון מעשה אונס, ניאוף או גניבה:

• בראשית לד7: "וּבְנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ מִן הַשָּׂדֶה כְּשָׁמְעָם וַיִּתְעַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד, כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל לִשְׁכַּב אֶת בַּת יַעֲקֹב וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה"
• שופטים יט23: "וַיֵּצֵא אֲלֵיהֶם הָאִישׁ בַּעַל הַבַּיִת וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל אַחַי אַל תָּרֵעוּ נָא אַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּא הָאִישׁ הַזֶּה אַל בֵּיתִי אַל תַּעֲשׂוּ אֶת הַנְּבָלָה הַזֹּאֶת"
• שמואל ב יג12: "וַתֹּאמֶר לוֹ אַל אָחִי אַל תְּעַנֵּנִי כִּי לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בְּיִשְׂרָאֵל אַל תַּעֲשֵׂה אֶת הַנְּבָלָה הַזֹּאֶת"
• ירמיהו כט23: "יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנַאֲפוּ אֶת נְשֵׁי רֵעֵיהֶם וַיְדַבְּרוּ דָבָר בִּשְׁמִי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לוֹא צִוִּיתִם..."
• הושע ב12: "וְעַתָּה אֲגַלֶּה אֶת נַבְלֻתָהּ לְעֵינֵי מְאַהֲבֶיהָ וְאִישׁ לֹא יַצִּילֶנָּה מִיָּדִי"
• יהושע ז15: "וְהָיָה הַנִּלְכָּד בַּחֵרֶם יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, כִּי עָבַר אֶת בְּרִית ה' וְכִי עָשָׂה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל"
• וכן ניבול פה - דיבור ברברי ו"מלוכלך": ישעיהו ט16: "עַל כֵּן עַל בַּחוּרָיו לֹא יִשְׂמַח אֲדֹנָי וְאֶת יְתֹמָיו וְאֶת אַלְמְנֹתָיו לֹא יְרַחֵם, כִּי כֻלּוֹ חָנֵף וּמֵרַע וְכָל פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה..."