קוד: ה' פוקד על השר הרוחני של האומה בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: אראל
אל:
[נכתב בכסלו ה'תשע"ב]
כמה פסוקים בתנ"ך מתארים מלחמה רוחנית, המתחוללת בשמיים, המקדימה את המלחמה שמתנהלת על הארץ:
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם, וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה"
אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר, נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם"
כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי, הִנֵּה עַל אֱדוֹם תֵּרֵד וְעַל עַם חֶרְמִי לְמִשְׁפָּט"
אָשִׁירָה לה' כִּי גָּאָה גָאֹה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם": "
אין הקדוש ברוך הוא נפרע מן האומות לעתיד לבא, עד שנפרע משריהם תחלה" ( מדרש תנחומא בשלח יג), והביאו כראיה את שלושת הפסוקים הנ"ל.
וְשַׂר מַלְכוּת פָּרַס עֹמֵד לְנֶגְדִּי עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם; וְהִנֵּה מִיכָאֵל אַחַד הַשָּׂרִים הָרִאשֹׁנִים בָּא לְעָזְרֵנִי; וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי שָׁם אֵצֶל מַלְכֵי פָּרַס"; וכן דניאל י20: "
וַיֹּאמֶר: הֲיָדַעְתָּ לָמָּה בָּאתִי אֵלֶיךָ? וְעַתָּה אָשׁוּב לְהִלָּחֵם עִם שַׂר פָּרָס; וַאֲנִי יוֹצֵא, וְהִנֵּה שַׂר יָוָן בָּא".
כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם, חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְיָרֵחַ לֹא יַגִּיהַ אוֹרוֹ. וּפָקַדְתִּי עַל תֵּבֵל רָעָה, וְעַל רְשָׁעִים עֲוֹנָם; וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן זֵדִים, וְגַאֲוַת עָרִיצִים אַשְׁפִּיל": "
לפי שיש לכל מלכות, גם לכל ארץ וארץ, כוכב בשמיים משפיע עליו, וכמו שנאמר בדניאל:... שר מלכות פרס... ולכן אמר, שבבוא על בבל צרה וצוקה, בהשגחת האל יתברך, הנה כוכבי השמיים וכסיליהם לא יהלו אורם, רוצה לומר, לא ישפיע על בבל האור והשפע המסודר... וביאר זה באמרו: ופקדתי על תבל רעה ועל רשעים עוונם, רוצה לומר: הסיבה אשר בעבורה אפקוד על צבא המרום במרום, והשבתי השפעותיהם, הוא לפי שבהשגחתי הפרטית אפקוד הרעה ההיא על תבל, שהוא בבל, ועל הרשעים שבה אפקוד עוונם, באופן שאשבית גאון זרים וגאוות עריצים אשפיל. וכן אחר זה: איך נפלת משמיים הילל בן שחר - אתה מוצא שאין הקדוש ברוך הוא נפרע מן המלכיות עד שיפרע משריהם תחילה...
רמזו בזה לביטול השפעת השרים העליונים על אומותיהם בעת חורבנם..."
במושגים של ימינו, השרים הללו רומזים לאידיאולוגיות ולערכים העומדים ביסודה של האומה.
כל עוד האומה דבקה בערכיה, אף כוח צבאי לא יוכל להכריע אותה; ההוכחה הטובה ביותר היא עם ישראל, אשר שרד במשך אלפי שנים בגלות, ללא כל כוח צבאי, בין עמים חזקים הרבה יותר ממנו.
לכן, כשה' רוצה להפיל אומה כלשהי, הוא קודם-כל מפיל את ה"שר" הרוחני שלה, כלומר מחליש את הערכים שהאומה הזאת נסמכת עליהם; כך רוח הלחימה של האומה נשברת, והתבוסה הצבאית היא רק שאלה של זמן.
כך במצרים, לפני שה' הפיל את המצרים, הוא היכה את היאור, שנחשב לאחד האלים הראשיים שלהם; הוא הראה להם, שהאמונה האלילית שלהם היא הבל,
שמות יב12: "וְעָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה,
וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי ה'
". רק לאחר מכן הוא הפיל את צבאם בים סוף.
מדינת ישראל צריכה ללמוד מכאן, שלפני המלחמה הצבאית, צריכה לבוא מלחמה רוחנית - מלחמה תקשורתית והסברתית נגד הערכים המעוותים של ארגוני הטרור. ייתכן שהמלחמה הזאת תשפיע יותר מחיסולים והפגזות. לעיון נוסף: צופה ומנהיג - אמונה - פרשת וארא ה'תשמ"ח.
[עדכון כסלו ה'תשפ"ד]
הצורך במלחמה רוחנית ברור היום יותר מתמיד. האויבים שלנו באיראן, בתימן, בלבנון וברצועת עזה סובלים מעוני ונחיתות צבאית. הם מקבלים כוח להילחם בנו מהאמונה היוקדת שלהם באסלאם הקיצוני. כדי להתמודד איתם, אני קורא להקים חיל חדש בצבא: "חיל רוחני". החיל יגייס תלמידי-חכמים מובחרים, שילמדו לעומק את יסודות האסלאם ויפריכו אותם. כמו כן, יש לגייס מרצים מארגוני החזרה בתשובה, שיכינו סרטי-הסברה בערבית, וכן יתנו הרצאות לחינוך מחדש של אסירים בטחוניים מוסלמים. רק כך נוכל לנצח בשדה הקרב.