קוד: סתו= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
כִּי הִנֵּה
הַסְּתָו
עָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ.
הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ"
מסתבר יותר לפרש שהמילה
סתו משמעה "חורף"; גם בארמית, תרגום המילה
"חורף" הוא "סִתְוָא
" (ראו רש"י, דעת מקרא); וגם בערבית, תרגום המילה "חורף" הוא "שיתא
". לפי זה, משמעות הפסוק היא:
"עונת החורף הקרה עברה, וגם הגשמים פסקו; לא קר בחוץ ולא רטוב, ולכן אפשר
לצאת החוצה לשדות".
האם אפשר להסיק מכאן, שאבותינו לא הכירו בקיומה של עונת הסתיו?
ייתכן; וייתכן שהם פשוט כינו אותה בשם אחר - חריש או זרע. ראו: כמה עונות יש בשנה?