קוד: עונות השנה בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: אראל
אל:
וְהִכֵּיתִי בֵית הַחֹרֶף עַל בֵּית הַקָּיִץ, וְאָבְדוּ בָּתֵּי הַשֵּׁן, וְסָפוּ בָּתִּים רַבִּים נְאֻם ה'"
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלִַם, חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן, בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף יִהְיֶה"
אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם"
יֵעָזְבוּ יַחְדָּו לְעֵיט הָרִים וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ, וְקָץ עָלָיו הָעַיִט, וְכָל בֶּהֱמַת הָאָרֶץ עָלָיו תֶּחֱרָף"
ימות החמה" לעומת "
ימות הגשמים".
עבר קציר, כלה קיץ, ואנחנו לוא נושענו" - עברה עונת הקציר, וגם עונת הקיץ - שאחרי הקציר - כלתה, והישועה לא הגיעה (פירוט)
וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד הַיַּרְדֵּן, וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם, וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו כֹּל יְמֵי קָצִיר"
מכאן שה"קציר" וה"קיץ" הם שתי עונות שונות:
עונת הקציר היא הנקראת בפינו "אביב"; למילה אביב ישנה בלשון המקרא משמעות אחרת.
בלשון ימינו, העונה המקבילה ל"אביב" היא "סתיו"; אולם בלשון המקרא, המילה סתיו משמעה חורף; אם כך, מהי העונה המקבילה לעונת הקציר? איך נקראת, בלשון המקרא, העונה הנקראת בפינו "סתו"?
בתלמוד בבלי (עירובין נו.) מדברים על ארבע עונות - "תקופת ניסן, ותקופת תמוז, תקופת תשרי, ותקופת טבת
" - המקבילות לארבע העונות המקובלות בימינו: אביב, קיץ, סתיו, חורף. אולם,
מושגים אלה לא נזכרו בלשון המקרא. מצד שני, בספר בראשית נזכר מושג אחר
ה"מועמד" לשמש ככינוי לעונת הסתיו:
בראשית ח22: "עד כל ימי הארץ,
זרע
וקציר, וקר וחם,
וקיץ
וחרף, ויום ולילה,
לא ישבתו
": בפסוק ישנם 4 זוגות מנוגדים, ואחד מהם הוא "זרע וקציר
". הזוג הזה מופיע יחד גם בפסוקים נוספים:
וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה..."
וְהָיָה כֶּאֱסֹף קָצִיר קָמָה וּזְרֹעוֹ שִׁבֳּלִים יִקְצוֹר, וְהָיָה כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים בְּעֵמֶק רְפָאִים"
בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי, נֵד קָצִיר בְּיוֹם נַחֲלָה וּכְאֵב אָנוּשׁ"
וּבְמַיִם רַבִּים זֶרַע שִׁחֹר קְצִיר יְאוֹר תְּבוּאָתָהּ, וַתְּהִי סְחַר גּוֹיִם"
כִּרְתוּ זוֹרֵעַ מִבָּבֶל, וְתֹפֵשׂ מַגָּל בְּעֵת קָצִיר, מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה אִישׁ אֶל עַמּוֹ יִפְנוּ וְאִישׁ לְאַרְצוֹ יָנֻסוּ"
ביטוי נוסף המנוגד ל"קציר" הוא "חריש":
כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִּיר"
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת"
וְלָשׂוּם לוֹ שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְלַחֲרֹשׁ חֲרִישׁוֹ וְלִקְצֹר קְצִירוֹ, וְלַעֲשׂוֹת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ וּכְלֵי רִכְבּוֹ"
מעבר לכך: בספר משלי נאמר:
מחרף עצל לא יחרש, ישאל בקציר ואין" (פירוט)
אם כך, אין עונה נפרדת שנקראת "עונת הזרע" או "עונת החריש" - הזריעה והחרישה הם חלק מעונת החורף.
עד כל ימי הארץ,
זרע וקציר
,
וקר וחם,
וקיץ וחרף, ויום ולילה,
לא ישבתו":
כאמור, בפסוק זה ישנם 4 זוגות מנוגדים, ולפי אחת הדעות, שלושת הזוגות
הראשונים מציינים עונות. לפי זה יש שש עונות, כפי שהסבירו חז"ל (תלמוד
בבלי, בבא מציעא קו:):
חצי תשרי, מרחשון וחצי כסלו - זרע;
חצי כסלו, טבת וחצי שבט - חורף;
חצי שבט, אדר וחצי ניסן - קור;
חצי ניסן, אייר וחצי סיון - קציר;
חצי סיון, תמוז וחצי אב - קיץ;
חצי אב, אלול וחצי תשרי - חום".
ועוד: לפי פירוש זה, הצמד האחרון - "יום ולילה
" - אינו מציין עונות בשנה; אם כך, מניין לנו ששלושת הצמדים הקודמים כן מציינים עונות בשנה? אולי המילים "חום וקור
" מציינות, כמשמען, את שינויי הטמפרטורה לאורך השנה.
ראו גם כל ימי הארץ - פירושים נוספים לפסוק זה..
יום ולילה" מציין שתי עונות - העונה שבה היום מתחיל להיות ארוך יותר מהלילה (21.3, בסביבות תחילת ניסן) והעונה שבה הלילה מתחיל להיות ארוך יותר (21.9, בסביבות תחילת תשרי). לפי זה, יש בסך-הכל 8 עונות.
גם בלוח גזר, לוח שמתוארך לימי שלמה המלך (ראו
שבעת המינים והלוח החקלאי מגזר), נזכרו 8 עונות - חלקן בנות חודש אחד וחלקן בנות חודשיים. האם אפשר להתאים בין העונות בבראשית ח לבין העונות בלוח גזר? ננסה:
ירחו אסיף- שני חודשי האסיף, מאמצע אלול עד אמצע חשון - אולי מקבילים ל"
לילה", בתקופה זו הלילות מתחילים להיות ארוכים יותר מהימים.
ירחו זרע- שני חודשי הזריעה, מאמצע חשון עד אמצע טבת - מקבילים כמובן ל"
זרע";
ירחו לקש- שני חודשי הזריעה המאוחרת, מאמצע טבת עד אמצע אדר - אולי מקבילים ל"
חורף" ("מחורף עצל לא יחרוש");
ירח עצד פשת- חודש קציר הפשתה - מאמצע אדר עד אמצע ניסן - מקביל ל"
קור";
ירח קצר שערים- חודש קציר השעורים - מאמצע ניסן עד אמצע אייר - מקביל אולי ל"
יום", כי בתקופה זו הימים מתחילים להיות ארוכים יותר מהלילות;
ירח קצרו כל(ה)- חודש סיום הקציר - מאמצע אייר עד אמצע סיון - אולי מקביל ל"
קציר";
ירחו זמר- שני חודשי הזמיר - מאמצע סיון עד אמצע אב - אולי מקבילים ל"
חום";
ירח קיץ- חודש הקיץ - מאמצע אב עד אמצע אלול מקביל כמובן ל"
קיץ".
חורף- תחילת השנה החקלאית (ראו ימי חרפי), העונה שבה חורשים וזורעים (ראו מחורף עצל לא יחרוש); העונה שבה יורדים גשמים; כוללת את העונה שנקראת בימינו "סתיו" (ראו הסתו עבר הגשם חלף) ואת העונה שנקראת בימינו "חורף".
קציר- אמצע השנה החקלאית, העונה שבה קוצרים את תבואת השדה (ראו ימי הקציר); העונה שנקראת בימינו "אביב" (ראו הגדרת האביב)
קיץ- סוף וקץ השנה החקלאית, העונה שבה רוב פירות העץ מבשילים, העונה שבה קוטפים בוצרים אוספים ומשמרים את הפירות לקראת החורף (ראו עונת הקיץ)
וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר,וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע,"
וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם
ראו גם: כל ימי הארץ.