כמה עונות יש בשנה?

קוד: עונות השנה בתנ"ך

סוג: כלל

מאת: אראל

אל:

הגננת בגן לימדה אותנו, שבשנה יש ארבע עונות - סתיו, חורף, אביב, קיץ. האם גם בזמן התנ"ך חילקו את השנה לארבע עונות? לא בטוח.

א. קיץ - חורף

בכמה פסוקים, השנה מתחלקת לשתי עונות בלבד - קיץ וחורף:
גם בתלמוד מדברים על "ימות החמה" לעומת "ימות הגשמים".
ואכן, כמה מחוקרי הלשון והגיאוגרפיה של ארץ ישראל סבורים שבזמן המקרא הבחינו בשתי עונות בלבד - ביניהם משה סתווי, ביילי, עזריה אלון (ראו עוזי פז, "בשבילי ארץ התנ"ך", עמ' 17).

ב. קציר

אולם, במקביל לעונת הקיץ, נזכרת בכמה פסוקים עונת הקציר, למשל:
לא ייתכן שה"קציר" וה"קיץ" הם אותה עונה, כי:
כידוע, הירדן מלא על כל גדותיו רק בעונה שאנו קוראים לה "אביב"; בעונת הקיץ, המים מתייבשים ומתמעטים.

מכאן שה"קציר" וה"קיץ" הם שתי עונות שונות:

אם כך, ישנן לפחות שלוש עונות - חורף, קציר, קיץ.

עונת הקציר היא הנקראת בפינו "אביב"; למילה אביב ישנה בלשון המקרא משמעות אחרת.

ג. זרע, חריש

האם ישנה עונה המקבילה לעונת הקציר, בצד השני של השנה?

בלשון ימינו, העונה המקבילה ל"אביב" היא "סתיו"; אולם בלשון המקרא, המילה סתיו משמעה חורף; אם כך, מהי העונה המקבילה לעונת הקציר? איך נקראת, בלשון המקרא, העונה הנקראת בפינו "סתו"?

בתלמוד בבלי (עירובין נו.) מדברים על ארבע עונות - "תקופת ניסן, ותקופת תמוז, תקופת תשרי, ותקופת טבת" - המקבילות לארבע העונות המקובלות בימינו: אביב, קיץ, סתיו, חורף. אולם, מושגים אלה לא נזכרו בלשון המקרא. מצד שני, בספר בראשית נזכר מושג אחר ה"מועמד" לשמש ככינוי לעונת הסתיו:

בראשית ח22: "עד כל ימי הארץ, זרע וקציר, וקר וחם, וקיץ וחרף, ויום ולילה, לא ישבתו": בפסוק ישנם 4 זוגות מנוגדים, ואחד מהם הוא "זרע וקציר". הזוג הזה מופיע יחד גם בפסוקים נוספים:

אם כך, ייתכן שבמקביל לעונת הקציר קיימת גם עונת הזרע, והיא הנקראת בלשון ימינו "סתו"; אולם, לא מצאתי בכל התנ"ך ביטוי מסוג "ימי זרע" או "עת הזרע".

ביטוי נוסף המנוגד ל"קציר" הוא "חריש":

אבל גם ביטוי כמו "עת החריש" או "ימי חריש" לא נמצא בתנ"ך.

מעבר לכך: בספר משלי נאמר:

כלומר, זמן החריש הוא בחורף; ומכיוון שהזרע בא אחרי החריש, הרי שגם זמן הזרע הוא בחורף.

אם כך, אין עונה נפרדת שנקראת "עונת הזרע" או "עונת החריש" - הזריעה והחרישה הם חלק מעונת החורף.

ד. חום, קור

בראשית ח22: "עד כל ימי הארץ, זרע וקציר , וקר וחם, וקיץ וחרף, ויום ולילה, לא ישבתו":

כאמור, בפסוק זה ישנם 4 זוגות מנוגדים, ולפי אחת הדעות, שלושת הזוגות הראשונים מציינים עונות. לפי זה יש שש עונות, כפי שהסבירו חז"ל (תלמוד בבלי, בבא מציעא קו:):

בנוסף לעונות שהזכרנו קודם - חורף, קיץ, זרע וקציר - נזכרות כאן, לפי פירוש זה, גם עונת ה"חום" בסוף הקיץ, ועונת ה"קור" בסוף החורף; אולם, לא מצאתי אזכורים לעונות אלו בשאר התנ"ך.

ועוד: לפי פירוש זה, הצמד האחרון - "יום ולילה" - אינו מציין עונות בשנה; אם כך, מניין לנו ששלושת הצמדים הקודמים כן מציינים עונות בשנה? אולי המילים "חום וקור" מציינות, כמשמען, את שינויי הטמפרטורה לאורך השנה.

ראו גם כל ימי הארץ - פירושים נוספים לפסוק זה..

ה. יום, לילה

אם בכל זאת נרצה להבין את הפסוק הנ"ל מספר בראשית כתיאור מפורט של עונות השנה, הרי שגם הזוג "יום ולילה" מציין שתי עונות - העונה שבה היום מתחיל להיות ארוך יותר מהלילה (21.3, בסביבות תחילת ניסן) והעונה שבה הלילה מתחיל להיות ארוך יותר (21.9, בסביבות תחילת תשרי). לפי זה, יש בסך-הכל 8 עונות.

גם בלוח גזר, לוח שמתוארך לימי שלמה המלך (ראו שבעת המינים והלוח החקלאי מגזר), נזכרו 8 עונות - חלקן בנות חודש אחד וחלקן בנות חודשיים. האם אפשר להתאים בין העונות בבראשית ח לבין העונות בלוח גזר? ננסה:

ניתן לראות שההקבלה לא מושלמת, ובכל מקרה, לא מצאתי בשום מקום אחר בתנ"ך ראיות לקיומן של 8 עונות.

סיכום - שלוש עונות


מבדיקת כל הראיות נראה לי, שאבותינו חילקו את השנה לשלוש עונות, לפי הסדר:
רמז לחלוקה זו של השנה, לשלוש עונות, נמצא גם בברכה בפרשת בחוקותיי:
דיש הוא פעולה שעושים בתבואה, בעונת הקציר;
בציר הוא קטיף הענבים, בעונת הקיץ;
והזרע - הזריעה - נעשית, כאמור, בעונת החורף.

ראו גם: כל ימי הארץ.

תגובות