אביב = הבשלת התבואה

קוד: אבב= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

בלשון ימינו, "אביב" הוא העונה שאחרי החורף ולפני הקיץ; בלשון המקרא, המילה "אביב" מציינת מצב של גרגרי תבואה:

• שמות ט31: "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה, כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל" - השעורה נפגעה בברד, כי השעורה כבר היתה בשלה וקשה (בניגוד לחיטה, שהיתה עדיין רכה ולכן לא נפגעה).
  
• ויקרא ב14: "וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים לה', אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ" - אחד הסוגים של קרבן מנחה הוא קרבן שעשוי מגרגרי תבואה בשלים הקלויים באש.

כך גם במילה אֵב, שהיא מאותו שורש - השורש אבב:

• איוב ח12: "עֹדֶנּוּ בְּאִבּוֹ לֹא יִקָּטֵף, וְלִפְנֵי כָל חָצִיר יִיבָשׁ" - כאשר הוא בשל.
• שיר השירים ו11: "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל, לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן, הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים" - לראות את הפירות הבשלים שליד הנחל.

בכמה פסוקים נזכר "חודש האביב", החודש שבו יצאו בני ישראל ממצרים:

• שמות יג4: "הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב"
• שמות כג15: "אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאֶתָ מִמִּצְרָיִם, וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם" ופסוק דומה ב שמות לד18
• דברים טז1: "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה"

אבל בשום מקום לא נזכר "אביב" כשם של עונה מעונות השנה; נראה שגם הביטוי " חודש האביב " משמעו "חודש ההבשלה" = החודש שבו התבואה מבשילה.

האם אפשר להסיק מכאן, שאבותינו לא הכירו בקיומה של עונת האביב?

לא בהכרח: ייתכן שהם פשוט כינו אותה בשם אחר - קציר.