קוד: טלפתיה בין ה' לבין משה בתנ"ך
סוג: הפוך
מאת: אראל
אל: פירושים וסימנים 8
יש כמה הבדלים בין משה רבנו לבין שאר הנביאים {
הרמב"ם דיבר על זה הרבה - ע' למשל בהלכות יסודי התורה, פרק ז, הלכה י}. אחד ההבדלים העיקריים כתוב בבמדבר יב7: "
": משה זכה לקרבה מיוחדת אל ה' – הוא היה ממש כמו "בן-בית" שלו ית'. ידוע, שבין בני-אדם שנמצאים ביחסים מאד קרובים יש לפעמים "טלפתיה" – אחד יודע מה השני הולך להגיד עוד לפני שהוא אומר את זה. גם בין ה' לבין משה היתה תופעה דומה, כמו שרואים בפסוקים הבאים:
לא כן עבדי משה, בכל ביתי נאמן הוא
". פסוק אחד אחר-כך מסופר שה' אמר למשה: "וילך משה, וישב אל יתר חותנו, ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים...
": נראה שמשה ידע מראש מה ה' הולך לצוות עליו. גם בהמשך כתוב: "לך שוב מצרים...
", ופסוק אחד אחר-כך ה' מצווה אותו "וישב ארצה מצרים, ויקח משה את מטה הא-להים בידו
"ויאמר ה' אל משה: בלכתך לשוב מצרימה -- ראה כל המופתים אשר שמתי בידך...
" אבל רק 3 פסוקים אחר-כך אמר ה' למשה שהוא ייתן לבנ"י בשר – "בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבוקר לשבוע...
": גם כאן נראה שמשה ידע מראש מה ה' עומד להגיד.וידבר ה' אל משה לאמור: שמעתי את תלונות בני ישראל. דבר אליהם לאמור: בין הערביים תאכלו בשר ובבוקר תשבעו לחם...
וְאֶת-יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי, בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: עֵינֶיךָ הָרֹאֹת, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה --כֵּן-יַעֲשֶׂה יְהוָה לְכָל-הַמַּמְלָכוֹת, אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה. לֹא, תִּירָאוּם: כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם.", אבל רק 7 פסוקים אחר-כך מסופר שה' אומר למשה: "
וְצַו אֶת-יְהוֹשֻׁעַ, וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ: כִּי-הוּא יַעֲבֹר, לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה, וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם, אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה.".
פני ילכו
", ובפסוק הבא מסופר שמשה מציב לה' "אולטימטום": "והניחותי לך
{ פירוש רציני לפסוקים אלה ניתן למצוא כאן} " טוב, זה לא מפתיע שה' ידע מראש מה משה הולך להגיד, אבל בד"כ בתנ"ך, בשיחות שבין ה' לבין אדם, ה' מדבר "בלשון בני אדם" ולא "קורא את המחשבות" של בן-שיחו. רק בשיחה עם משה ה' כביכול "קרא את מחשבותיו", כדי להמחיש את הקרבה הרבה שהיתה ביניהם, כמו שכתוב:אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה!
ולא קם נביא, עוד בישראל כמשה, אשר ידעו ה', פנים אל פנים.
לכל האותות והמופתים, אשר שלחו ה', לעשות בארץ מצרים,
לפרעה ולכל עבדיו,
ולכל ארצו.
ולכל היד החזקה, ולכל המורא הגדול, אשר עשה משה,
לעיני כל ישראל.